סכסוכי בעלי מניות ושותפים: קיפוח, מבוי סתום והיפרדות

סיווג הסכסוך, שמירת מידע והמשכיות עסקית, בחירת סעד ותכנון היפרדות בחברה, בשותפות או בתאגיד מדווח.

סכסוך בין מי שמכונים ביום-יום ״שותפים״ אינו מתחיל בבחירת הסעד, אלא בזיהוי המסגרת המשפטית. חברה פרטית, חברה ציבורית, תאגיד מדווח, שותפות רשומה, שותפות לא רשומה ומיזם חוזי כפופים למערכות שונות של זכויות, סמכויות ותרופות. אותה מחלוקת כלכלית עשויה לכן להוביל למסלולים משפטיים שונים.

מתחילים במסמכים ובמבנה השליטה

הבדיקה צריכה לכלול את התקנון, הסכם בעלי המניות או השותפות, מרשם בעלי המניות, מסמכי הקצאה והעברה, החלטות דירקטוריון ואסיפה, הסכמי מימון, זכויות חתימה והסדרי יישוב סכסוכים. נסח מרשם החברות או השותפויות וטבלת הון פנימית הם חלק מן התמונה, אך לא תמיד משקפים לבדם את מלוא מערך הזכויות וההתחייבויות.

חשוב למפות גם את מנגנוני הווטו, זכות הקדימה, הדילול, המכירה הכפויה וההיפרדות, ואת היחס ביניהם. מנגנון שנכתב בעת הקמת העסק עשוי להתגלות כבלתי ישים כאשר נדרש מימון דחוף, אחד המייסדים מפסיק לעבוד או נוצרת מחלוקת לגבי שווי החברה.

לאחר איסוף החומר יש לבנות ציר זמן שמחבר בין ההסכמים, ההחלטות והתנועה הכספית. כך ניתן להפריד בין אירוע נקודתי לבין דפוס, לזהות מי היה מוסמך לקבל כל החלטה ולהבין אם המחלוקת נוגעת לזכות אישית, לפעולת אורגן או לנזק שנגרם לחברה. רק לאחר הניתוח הזה נכון לבחור אסטרטגיה וסעד.

ייצוב המצב ושמירת המידע

לפני שמחליטים אם לפנות למשא ומתן, לבוררות או לבית המשפט, יש למנוע שינוי בלתי הפיך בתמונה העסקית. אין פירוש הדבר השתלטות עצמית על חשבונות או מערכות. יש לזהות הרשאות קיימות, לשמור מסמכים בדרך חוקית, למפות תשלומים ועסקאות חריגות ולתעד החלטות והודעות. פעולה חד-צדדית שאינה מורשית עלולה להרחיב את הסכסוך ולהחליש טענה מוצדקת.

זכויות העיון של בעל מניה אינן זכות כללית לקבל כל מסמך המצוי בחברה. יש לבדוק איזו זכות קמה לפי הדין, התקנון או ההסכם, ומהן ההגבלות הנוגעות לתום לב, סוד מסחרי, פטנט או פגיעה אפשרית בחברה. שאלות של מידע אישי וחיסיון דורשות ניתוח נפרד ואינן נטמעות אוטומטית בדיני העיון. כאשר קיים חשש למחיקת מידע, להעברת נכסים, לדילול או לקבלת החלטה מיידית, יש לבחון במהירות סעד זמני ואת המחיר העסקי והראייתי הכרוך בו.

קיפוח, נזק אישי ונזק לחברה

סעיף 191 לחוק החברות מעניק לבית המשפט שיקול דעת רחב להסיר או למנוע קיפוח של בעלי מניות. הסעד עשוי לכלול הוראות בדבר ניהול החברה בעתיד או רכישת מניות, אך אין זכות אוטומטית לכפות רכישה במחיר שמבקש אחד הצדדים. עצם קיומה של מחלוקת, הפסד עסקי או הצבעת רוב אינו מוכיח קיפוח. נבחנים מבנה הזכויות, אופן חלוקת משאבי החברה, הציפיות הלגיטימיות שנוצרו והדרך שבה הופעל הכוח התאגידי.

יש להבחין בין פגיעה ישירה בזכותו של בעל מניה לבין נזק שנגרם לחברה. כאשר עילת התביעה שייכת לחברה, המסלול עשוי להיות תביעה נגזרת המוגשת בשמה וכפופה לדרישה מוקדמת, לאישור שיפוטי ולכללים נוספים. כאשר הפגיעה אישית או נוגעת לקיפוח, המסלול עשוי להיות שונה. בחירה שגויה של התובע או הסעד עלולה לגרום לעיכוב, להוצאות ולאובדן מנוף אסטרטגי.

מבוי סתום והפרדת כוחות

מבוי סתום יכול להתבטא בשוויון בהצבעה או בחוסר יכולת לאשר תקציב, למנות הנהלה, לעמוד בהתחייבויות, לשנות מורשי חתימה או לקבל החלטה חיונית. בזמן בירור המחלוקת ניתן לשקול הסדר ביניים, חלוקת סמכויות זמנית, אישור פעולות הכרחיות או מנגנון ניטרלי שישמור על פעילות העסק.

היפרדות יכולה להיעשות במכירה מוסכמת, רכישה הדדית, התמחרות, מכירה לצד שלישי, פיצול נכסים או מנגנון אחר המתאים למסמכים ולמבנה העסק. מתודולוגיית השווי, מועד ההערכה, חובות בעלי המניות, ערבויות, מס, זכויות מידע והמשכיות מסחרית צריכים להיקבע כחלק מאותו הסדר. אחרת, פתרון הסכסוך על הנייר עלול ליצור מחלוקת חדשה בשלב הביצוע.

כאשר העסק עדיין פעיל, הערכת השווי אינה השאלה היחידה. יש לקבוע מי נושא בהון החוזר בתקופת הביניים, מי ממשיך מול לקוחות ועובדים, כיצד נשמרים הקניין הרוחני והמידע, ומה קורה לערבויות אישיות. היפרדות שאינה מטפלת בנושאים אלה עלולה לפגוע בשווי ששני הצדדים מבקשים לחלק.

כאשר מדובר בשותפות

פקודת השותפויות מסדירה את יחסי השותפים, פירוק השותפות ויישוב החשבונות, ולכן אין להעתיק אליה באופן אוטומטי את דיני קיפוח בעלי המניות. יש לבדוק את ההסכם, תקופת השותפות, סמכויות השותפים, מגבלות על פירוק, נכסים והתחייבויות, וכן אם ההתנהלות בפועל יצרה שותפות גם כאשר הצדדים השתמשו בכותרת אחרת.

בשותפות לתקופה לא קצובה עשויה לקום אפשרות לפירוק בהודעה, אולם אין כלל אחיד המתאים לכל שותפות. תקופה קצובה, הוראות ההסכם ועילות לפירוק שיפוטי עשויות לשנות את התוצאה. גם רישום פירוק אצל רשם השותפויות אינו מחליף את סילוק החובות, מימוש הנכסים ויישוב החשבונות בין השותפים. לפני מסירת הודעה יש לבחון את השלכותיה על חוזים, עובדים, רישיונות, בטוחות, מוניטין ותביעות תלויות.

חברה פרטית, חברה ציבורית ותאגיד מדווח

בחברה פרטית סגורה יש לעיתים משקל להסכמות אישיות, להשתתפות בניהול ולציפיות שנוצרו בין מספר מצומצם של בעלי מניות. עם זאת, ציפייה עסקית שאינה כתובה אינה הופכת מעצמה לזכות משפטית; יש לבחון את התקנון, ההסכמים, מבנה החברה והתנהלות הצדדים לאורך זמן.

חברה ציבורית ותאגיד מדווח אינם מושגים זהים בכל הקשר. כאשר חלות חובות דיווח או דיני ניירות ערך, הסכסוך עשוי לעורר במקביל שאלות של אישור עסקאות בעלי עניין, דיווח לציבור, שימוש במידע פנים ומגבלות מסחר. חובת דיווח והאיסור על שימוש במידע פנים הם ניתוחים קשורים אך נפרדים. הסדר היפרדות, הקצאה או רכישה עצמית עשוי לדרוש אישורים וגילוי שאינם קיימים באותה מתכונת בחברה פרטית.

בחירת המסלול

המסלול המתאים נקבע לפי הדחיפות, הצורך בסעד זמני, סעיף יישוב הסכסוכים, מורכבות הערכת השווי והיכולת להמשיך להפעיל את העסק. גישור עשוי לאפשר פתרון רחב מפסק דין, אך אינו מחליף שמירת זכויות או פעולה דחופה. בוררות יכולה להתאים כאשר קיימת תניית בוררות תקפה, לאחר שבודקים את היקפה, את זהות הצדדים הכפופים לה, את סמכות הבורר ואת האפשרות לקבל סעד זמני.

לפני פעולה כדאי להשיב על שש שאלות:

  • מהי הישות המשפטית ומהם המסמכים המחייבים?
  • האם הנזק הוא אישי, קיפוח נטען או נזק לקופת החברה?
  • אילו מסמכים וראיות יש לשמור כעת ובאיזו דרך?
  • אילו החלטות עלולות לשנות שליטה, נכסים, זכויות או מידע?
  • אילו מנגנוני היפרדות, הערכת שווי ויישוב סכסוכים ניתנים להפעלה?
  • האם חלות חובות אישור, דיווח או מידע פנים?

יש לפנות לייעוץ מוקדם כאשר צפויה הקצאה, העברה, עסקה עם צד קשור או שינוי בהרשאות בזמן המחלוקת; כאשר נמנעת גישה למידע מהותי; כאשר מבוי סתום מסכן תשלום, מימון, רישיון או פעילות; ולפני הודעת פירוק, הפעלת מנגנון רכישה או פתיחת הליך משפטי.

מקורות נבחרים

  1. 01
    חוק החברות, התשנ״ט-1999 - נוסח משולב המתפרסם באתר רשות ניירות ערך

    רשות ניירות ערך - זכויות בעלי מניות, מידע, סעדים בגין קיפוח, הליכים נגזרים והבדלים בין חברה פרטית לחברה ציבורית.

  2. 02
    ע״א 9308/20 - פסק דין של בית המשפט העליון

    בית המשפט העליון באמצעות משרד המשפטים - דיון תלוי־עובדות בסכסוך תאגידי, בטענת קיפוח וברכישת מניות בידי החברה.

  3. 03
    פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה-1975 - מאגר החקיקה הלאומי

    הכנסת - סטטוס ותיקונים של המסגרת הסטטוטורית הנפרדת החלה על שותפויות.

  4. 04
    פירוק שותפות רשומה

    רשות התאגידים, משרד המשפטים - מסלול הפירוק הרשמי והצורך להבחין בין פירוק ברשם לבין הסדרת חשבונותיה וענייניה של השותפות.

רוצים להתייעץ בנושא?

אפשר לתאר בקצרה את העניין כדי שנוכל לבדוק התאמה וניגוד עניינים. אין לצרף חומר חסוי בשלב זה.

הגדרת עניין עסקי או ממשל תאגידי