רכישת דירה השלבים המהותיים :
מהווה בדרך כלל את אחת העסקאות המשמעותיות ביותר שאדם מבצע בחייו, הן מבחינת המשמעויות האפשרית של אי לקיחת פרט כלשהו בחשבון והן מבחינת מימון פיננסי – מחיר הדירה.
עסקת מקרקעין עשויה להתפרס על פני מספר רב של חודשים ולכן חייבת להיות מתוכננת היטב.
פוסט זה הינו הראשון בסדרה של שלושה ונועד בכדי לעזור לרוכש הדירה לסדר את מחשבותיו ולהתכונן כראוי לביצוע עסקת הרכישה.
על פניו, ניתן לרכוש דירה מבלי להיות מיוצג על ידי עורך דין מקרקעין, יחד עם זאת אין הדבר מומלץ ולעיתים החיסכון בשכר טרחת עו"ד עשוי להוביל לנזק גדול מאד עד לאבדן שווי הדירה כולה.
נקודת התחלה – בחירת הנכס והאיזור
בטרם נרכוש דירה מומלץ כי נערוך מספר סיורי שטח באזור בשעות שונות של היום. לעיתים אזורים אשר במהלך הערב נראים שקטים ופסטורליים הופכים במהלך היום לרועשים ולבלתי נעימים למגורים. בנוסף חשוב שנדקדק בבחינת מצבו הפיזי של הנכס ובחינת קירבתו לגורמי רעש ונזק כאלה ואחרים, וקירבתו למקומות ציבוריים כגון גן ילדים, פארק ואזור משחקים אשר עלולים לעיתים להשפיע על שוויו של הנכס.
על מנת לבדוק את סביבת הנכס ואף נתונים נוספים כגון מחיר מייצג לדירה ולמ"ר, פרטים על נכסים דומים שנמכרו באיזור, רשימת בתי ספר, גני ילדים, אנטנות סלולריות קרובות ופילוחי אוכלוסיה שונים, מומלץ להשתמש באתר "מדלן".
בשלב זה סביר שתתלבטו בין מספר נכסים אפשריים והנתונים שלעיל עשויים להכריע בשאלה עם איזה נכס מתקדמים?
לאחר קבלת ההחלטה או צמצום למספר מצומצם של אפשרויות יש להתחיל במו"מ עם המוכר לגבי המחיר ומועד הפינוי. כאשר המו"מ מבשיל לכדי הסכמה מומלץ ליצור קשר עם עורך הדין שייצג אתכם בעסקה ולעדכן אותו בפרטים. כאמור לעיל ניתן לרכוש דירה מבלי להיות מיוצג על ידי עורך דין מקרקעין, יחד עם זאת אין הדבר מומלץ. ככלל לא מומלץ לחתום על זכרון דברים!
מומלץ כבר בשלב זה, למי שנדרש לכך, לפנות לבנק לצורך הגשת בקשה עקרונית למשכנתא. בהמשך מומלץ לפנות אף ליועץ משכנתאות שאינו קשור לבנק, שירות שאמנם כרוך בתשלום, אך ברב המקרים חוסך לאורך השנים עשרות אלפי ש"ח.
בחלק הבא – הכנות להסכם המכר
למידע נוסף ולהתייעצות עם עורך דין מקרקעין, צרו עימנו קשר.
הערה: פוסט זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
רכישת דירה מהווה בדרך כלל את אחת העסקאות המשמעותיות ביותר שאדם מבצע בחייו, הן מבחינת המשמעויות האפשרית של אי לקיחת פרט כלשהו בחשבון והן מבחינת מימון פיננסי – מחיר הדירה.
עסקת מקרקעין עשויה להתפרס על פני מספר רב של חודשים ולכן חייבת להיות מתוכננת היטב.
פוסט זה הינו השני בסדרה של שלושה ונועד בכדי לעזור לרוכש הדירה לסדר את מחשבותיו ולהתכונן כראוי לביצוע עסקת הרכישה.
על פניו, ניתן לרכוש דירה מבלי להיות מיוצג על ידי עורך דין המתמחה במקרקעין, יחד עם זאת אין הדבר מומלץ ולעיתים החיסכון בשכר טרחת עו"ד עשוי להוביל לנזק גדול מאד עד לאבדן שווי הדירה כולה.
לאחר שבחרנו את הנכס אותו אנו מעוניינים לקנות ולאחר שהגענו להסכמות בע"פ עם המוכר מגיע השלב בו יש להכנס לקרביים של העסקה.
ראשית, מומלץ להזמין את תיק הבניין ממחלקת ההנדסה בעירייה או ברשות המקומית ולבדוק העדרן של חריגות בנייה (בניה הסוטה משאושר בהיתר) וצוי הריסה.
מומלץ לצלם את התשריט (התכנון האדריכלי של הבניין) ואת ההיתר (המסמך לפיו ניתן רשיון לבנות את הבניין) ולתעדם בין שאר המסמכים. מומלץ לא לדלג על שלב זה. קיומן של חריגות בניה עשוי במקרים מסויימים להיות בעייתי. בנוסף בעת שמבקשים את המשכנתא, הבנק ממנה שמאי להעריך את שווי הנכס, בשלב זה סביר שהשמאי יבקש כי תציגו בפניו את ההיתר והתשריט.
לרוכשי דירה בבית משותף, מומלץ גם לעיין בתיק הבית המשותף במרשם הבתים המשותפים וככל שנרשם "תקנון מוסכם" לבית המשותף, יש לוודא שלא קיימות בו הוראות "בעייתיות".
מהתשריט בתיק הבית המשותף ניתן ללמוד את מיקומם וגודלם של שטחים ה"צמודים" לדירה (כגון גינה, גג, חניה, מחסן וכיוצ"ב). שטח צמוד נמצא בבעלותו הבלעדית של בעל הדירה.
כמו כן מומלץ לבדוק את אופן השימוש ברכוש המשותף וקיומן של זכויות בנייה.
ביצוע הבדיקות שלעיל יכין אותנו בצורה מיטבית לניהול מו"מ מול המוכר, כאשר נכיר את המחירים המייצגים באיזור, ואת היתרונות והחסרונות של הנכס.
בדיקת רישום ובעלות בנכס – מומלץ להפיק נסח טאבו. חשוב לשם לב האם המוכר הוא בעליו של הנכס או שרשום מישהו אחר, כל אי התאמה בנסח צריכה להדליק לנו נורה אדומה. יש לשם לב להצמדות המופיעות בנסח ככל שמופיעות, להתאמתן לאמור בתיק הבית המשותף ולמשכנתא של המוכר הרובצת על הנכס.
תפקידן של הערות אזהרה הינו להתריע בפני רוכש פוטנציאלי כי עליו לשם לב לסוגייה מסויימת, הערת אזהרה על המנעות מעשיית עסקה תעיד כי הנכס כבר נמכר קודם לכן לאדם אחר, הערה בנוגע לבניה לא חוקית תעיד על קיומו של צו הריסה לנכס או לחלקו. הערה על הפקעה תופיע כאשר תכנית בניין עיר מפקיעה חלק מהשטח ומומלץ לבדוק תכניות בניין עיר באופן כללי ולוודא כי לא קיים מידע העשוי לפגוע בערך הנכס כגון הפקעה או בנייה סמוכה.
בחלק הבא – חוזה המכר
הערה: פוסט זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
למידע נוסף ולהתייעצות עם עורך דין מקרקעין, צור עימנו קשר.
רכישת דירה מהווה בדרך כלל את אחת העסקאות המשמעותיות ביותר שאדם מבצע בחייו, הן מבחינת המשמעויות האפשרית של אי לקיחת פרט כלשהו בחשבון והן מבחינת מימון פיננסי – מחיר הדירה.
עסקת מקרקעין עשויה להתפרס על פני מספר רב של חודשים ולכן חייבת להיות מתוכננת היטב.
פוסט זה הינו השלישי בסדרה של שלושה, ונועד בכדי לעזור לרוכש הדירה לסדר את מחשבותיו ולהתכונן כראוי לביצוע עסקת הרכישה.
על פניו, ניתן לרכוש דירה מבלי להיות מיוצג על ידי עורך דין מקרקעין, יחד עם זאת אין הדבר מומלץ ולעיתים החיסכון בשכר טרחת עו"ד עשוי להוביל לנזק גדול מאד עד לאבדן שווי הדירה כולה.
חתימת ההסכם ועמידה בהוראותיו עד למועד מסירת החזקה, ומיסוי העסקה
זיכרון דברים
זיכרון דברים נחשב לחוזה לכל דבר או עניין ועליו לכלול את כלל פרטי הזהות של המוכר והקונה וכן את התנאים לקיום העסקה (סכום הרכישה, מועד מסירה, מועדי תשלום וכלל פרטי הנכס ותכולתו). במקרים מסויימים עשוי זכרון הדברים לשמש כאסמכתא להטלת צו עשה שיפוטי לאכיפת עסקה או קבלת פיצוי בשל הפרתה. מבחינת רשויות המס בישראל מועד חתימת זיכרון הדברים מהווה המועד בו נכרתה העסקה ולפיו נקבע מועד הדיווח על העסקה וכן מועד תשלום המיסים.
מומלץ לעולם לא לחתום על זכרון דברים ולהשאיר לעורך הדין את עריכת הסכמי ההתקשרות.
חוזה המכר
מומלץ שחוזה המכר יסדיר לכל הפחות את הנושאים הבאים:
התמורה ולוח תשלומים
הצדדים יקבעו לוח תשלומים המתאים לרצונותיהם וצרכיהם, רצוי כי התשלום הראשון ישולם בעת החתימה על החוזה ויהיה בשיעור של 10% לפחות מסך התמורה, אחרת הרוכש יתקשה לקבל משכנתא מכיוון והבנקים בד"כ מוכנים לתת אשראי רק לאחר שהקונה שילם את אותם 10%. מומלץ כי התשלום הראשון יוחזק בנאמנות אצל עורך דין על למועד בו הקונה ירשום הערת אזהרה לטובתו (תפקידה של הערת האזהרה למנוע הונאות ו"להבטיח" את הנכס לרוכש, כלומר, כי המוכר לא יוכל למכור אותו בשנית לרוכש אחר), לשם רישום הערת אזהרה הצדדים צריכים לחתום על בקשה לרישום הערת אזהרה במעמד החתימה על החוזה.
חשבון נאמנות
מומלץ לקבוע הוראה בהסכם שמתוך סכום התמורה ישאר בנאמנות בידי עורך הדין סכום שמטרתו להבטיח כי המוכר ימציא לקונה את כל המסמכים שיזדקק להם לשם העברת רישום הבעלות בנכס על שמו וככל שהמוכר יחדל מלהמציאם לשלם במקומו את הסכומים הנדרשים לקבלת האישורים מכספי הנאמנות הנ"ל.
האישורים הנדרשים הינם בין היתר, אישור רשות המיסוי להעברת הנכס בטאבו, אישור ערייה/ הרשות המקומית בדבר העדר חובות לרבות בגין היטלי השבחה פיתוח וכיוצ"ב, אישור בגין העדר חובות לועד הבית, ייפוי כח בלתי חוזר המסמיך את ב"כ הקונה לפעול בשם המוכר למען העברת רישום הבעלות בנכס על שמו, בקשה לרישום במקרקעין ושטרי מכר.
על הצדדים לחתום על שלושת האחרונים במעמד החתימה על ההסכם.
הערכת היקף החשיפה למס שבח ולהיטל השבחה דורשת מומחיות מיוחדת של עורך דין הבקיא בדיני מיסוי מקרקעין.
תיאור הנכס ותחולתו
יש לכלול ולציין בהסכם המכר את החלקים ברכוש המשותף הצמודים לדירה, הערות החלות על הנכס, וכמו כן יש לציין מהם הפריטים אשר "נשארים בנכס" לאחר מסירתו כגון תנור מטבח, כיריים, מזגן, דוד שמש, ארונות קיר וכיוצ"ב.
פגמים בנכס
חוזי מכר סטנדרטיים כוללים הצהרה מצד המוכר כי הנכס נקי מפגמים ופוטרים את המוכר מאחריות לכל פגם בנכס, חשוב לשם לב שההסכם לא פוטר את המוכר מאחריות לגבי פגם סמוי שהמוכר ידע על קיומו והסתיר אותו מהקונה.
מועד מסירת החזקה
מועד מסירת החזקה יצויין במפורש בהסכם המכר, כמו כן יש לקבוע פיצוי מוסכם לכל יום איחור במסירה. יחד עם זאת מומלץ לאפשר מעט גמישות כגון "איחור במסירת הדירה של עד שבוע לא יהווה הפרה של חוזה המכר ולא יזכה את הקונה בפיצוי".
הוראות לגבי תשלום מיסים
ברירות מחדל: מס רכישה (הקונה) מס שבח (המוכר), היטל השבחה (תכנית שקיבלה תוקף עד חתימת החוזה – באחריות המוכר, ולאחר מכן באחריות הקונה) היטלים אחרים וחשבונות לספקים כגון חשמל, מים, ארנונה גז וכד (עד למסירת החזקה באחריות המוכר ולאחר מכן באחריות הקונה). לקריאה נוספת בעניין מס רכישה: מס רכישה 2014; לקריאה נוספת בעניין מס שבח: מס שבח 2014.
כמו כן מומלץ לקבוע בהסכם המכר מהם הסעיפים שהפרתם תוביל ל"הפרה יסודית" של ההסכם ופיצוי מוסכם בשיעור של 10% משווי הנכס להפרת ההסכם על ידי מי מהצדדים.
מומלץ להפיק ביום חתימת הסכם המכר נסח טאבו עדכני שיעיד כי מצבו הרישומי של הנכס לא השתנה.
מומלץ לחתום על החוזה בנוכחות עו"ד שיאמת את השטרות הנדרשים לשם העברת רישום הבעלות בנכס בטאבו.
במעמד החתימה יש למלא טופס דיווח לרשות המיסים, חשוב לשם לב להתאמת הטופס לסוג הדיווח.
לאחר מועד החתימה
יש לשם לב למועדים הקבועים בחוזה לביצוע התשלומים. על רוכש הנדרש למשכנתא לצורך תשלום כל שהוא נדרש לפנות לבנק המשכנתאות שבחר מוקדם ככל הניתן ולא יאוחר מחודש ימים טרם מועד ביצוע התשלום. הבנק יחתים את הקונה על טפסים רבים ויבקש ממנו להחתים את המוכר על התחייבויות שונות. בשלב זה יש להעביר את המסמכים האלו לבא כח המייצג בכדי שזה יעבירו לצד המוכר להערותיו ולטיפולו.
מסירת הנכס
מומלץ לערוך פרוטוקול מסירת חזקה ולציין בו את כלל הליקויים הקיימים בדירה או בתשתיותיה במועד המסירה ולחתום עליו. במועד זה ישולם התשלום האחרון כנגד קבלת החזקה וימסרו כלל האישורים המצויינים לעיל. כמו כן, מומלץ במועד זה להעביר את חשבונות חשמל, גז, ארנונה, מים על שם הקונה ולוודא כי המוכר לא השאיר חובות לספקים אלו.
כאמור במועד המסירה ימסרו לידי הקונה המסמכים אשר באמצעותם יוכל להעביר רישום הבעלות בנכס על שמו. בשלב זה יש לאסוף את המסמכים ובאמצעות עורך הדין להגישם בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) הרלוונטית ולעקוב אחר השלמת רישום הבעלות על שם הקונה. במקביל לנוטלי המשכנתאות, יש לאסוף מסמכים הבנק אשר ישלימו את רישום המשכנתא על הדירה במקביל לרישום הבעלות על שם הקונה.
מיסוי העסקה
חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין מקרקעין בכל הנוגע למיסוי מקרקעין, טעות במצב הדברים הנוגע למיסוי העסקה עשוי להוביל לתוצאה שונה מאוד ממה שהצדדים ניסו להשיג בביצוע העסקה העשויה במקרים מסויימים להסתכם בנזק כלכלי עצום היכול להגיע אף למאות אלפי שקלים, פגיעה באפשרות לשימוש עתידי בפטור ממס או תשלום סכומים גבוהים מהמצופה הן רק חלק מהתוצאות האפשריות של טעות בהערכת מיסוי העסקה.
אמנם מס שבח אינו קשור ישירות לרוכש, אך טעות בחישובו ואי הקפדה על הפקדת סכום מתאים בחשבון הנאמנות עשויים להוביל לכך כי למוכר לא יהיה הכסף לשלמו והעברת רישום הבעלות בנכס תתעכב זמן ממושך עד שהמוכר ישלם את המס ויעביר את אישור רשות המיסים להעברת הבעלות בנכס לקונה. על הקונה מוטל תשלום מס רכישה.
יש לזכור גם את המיסוי העירוני, ובעיקר את היטל ההשבחה שבמבנים ישנים מאוד עשוי להגיע לסכומים ניכרים.
ניתן לעיין תחת "מאמרים" ולקרוא עוד על דיני מקרקין ומיסוי מקרקעין.
לפרטים נוספים ולשאלות ניתן ליצור קשר.
הערה: פוסט זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
הקמת חברה
חברה יכולה להירשם בכל שם למעט:
1.שמו של תאגיד הרשום כדין בישראל או שם הדומה לו עד כדי להטעות.
2.שם של סימן מסחרי או שם הדומה לו עד כדי להטעות, אלא אם הסכים בעל הסימן לשימוש בשם.
3.שם שרשם החברות סבור שיש בו תרמית או הטעיה
4.שם שרשם החברות סבור כי הוא עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו.
לרשם הסמכות החוקית להורות לחברה לשנות את שמה, ואף לשנות את שמה בעצמו מקום בו החברה לא משתפת פעולה.
כל חברה חייבת לציין בתקנונה מהן מטרותיה. ניתן לבחור בין "לעסוק בכל עיסוק חוקי", "לעסוק בכל עיסוק חוקי, למעט בסוגי העיסוקים שפורטו בתקנון" ו"לעסוק בסוגי העיסוקים שפורטו בתקנון".
לא ניתן לכלול במטרות עיסוק שאינו חוקי.
בניסוח סעיף זה בתקנון נדרשת מחשבה מרובה מכיוון ושינויו לאחר שנרשם התקנון מחייבת כינוסה של אסיפה כללית ולעיתים, אם נקבע כך בתקנון, ידרש גם רב מיוחד של בעלי המניות.
הון מניות החברה מורכב מהון רשום והון מונפק. ההון הרשום הינו סך המניות שהחברה רשאית להנפיק בעוד ההון המונפק מייצג את סך הון המניות שהחברה הקצתה לבעלי מניותיה.
החברה רשאית להקצות מניות מההון הרשום עד לנקודה בה ההון המונפק שווה להון הרשום. אם החברה תרצה להקצות מניות נוספות לאחר שכל ההון הרשום הונפק, תצטרך החברה לתקן את תקנונה ולהגדיל את ההון הרשום.
נושא זה רלוונטי מאוד לחברות שבעת הקמתן צופות כי בעתיד יצטרפו בעלי מניות נוספים עקב השקעות וגיוסי הון פרטיים שיערכו, לכן בעת הקמת חברה יש לשקול באיזה אופן היא תממן את פעילותה, והאם מגבלה בדמות הקצאת כל ההון הרשום עשויה להוביל לקפאון ביכולת החברה להקצות מניות נוספות בתמורה להשקעה. כמובן שכלי זה עשוי לשמש גם כמגן לבעלי המניות הקיימים מפני דילול יתר.
המניות יכולות להיות בעלות ערך נקוב (שקל, 10 שקל, 1,000 שקל) ויכולות להיות ללא ערך נקוב, אך לא ייתכן שילוב של מניות בעלות ערך נקוב ומניות ללא ערך נקוב באותה חברה. כאמור לעיל, בחירה במניות בעלות ערך נקוב עשוי להשפיע על חבות בעל מניות במקרה של פירוק החברה.
לסיכום, בעת רישום חברה והקמתה יש להבין בין היתר את מהות עיסוקה, את הדרך שבה תמומן פעילותה ואת מערכת היחסים שבין החברה לבעלי מניותיה ולבין בעלי מניותה לבעלי מניות אחרים.
כמו כן יש לקחת בחשבון כי עלויות ניהולה של חברה עולים על עלויות ניהול עוסק מורשה, אך לניהול חברה יתרנות רבים על פני עוסק מורשה כמצויין לעיל.
בעת הקמת חברה חשוב להתייעץ עם עורך דין העוסק במשפט מסחרי על מנת שהליך הרישום יתבצע באופן חלק ובמשך חייה של החברה המנגנונים שבתקנון יגנו עליה ועל בעלי מניותיה בצורה המיטבית כחליפה שנתפרה בהזמנה אישית.
למידע נוסף על רישום והקמת חברה, צרו עימנו קשר בתחתית הדף.
לתקנון כמה תפקידים, הוא מהווה חוזה בין בעלי המניות המייסדים את החברה ובנוסף חוזה בין החברה לבין בעלי מניותיה.
חובה לכלול בתקנון החברה את שמה, מטרותיה, פירוט הון המניות ואת טיב הגבלת האחריות.
ניתן לכלול בתקנון את חובותיהם וזכויותיהם של בעלי המניות, הוראות שונות הנוגעות לדרך ניהול החברה, מספר הדירקטורים שיכהנו בדירקטוריון, הוראות ממשל תאגידי ו/או כל נושא אחר שבעלי המניות מעוניינים לכלול בתקנון.
התקנון כאמור ייחתם בידי בעלי המניות מייסדי החברה, כמו כן יש לציין את כמות המניות שהוקצתה להם, שמם, מענם ומספר ת.ז. של כל אחד מהם.
הכנת התקנון ככלי המסדיר את מערכת היחסים בין הצדדים לחברה ולחברה עצמה חשובה מאוד, לאחר הגשת התקנון ורישום החברה לצורך שינוי התקנון נדרשת הצבעה באסיפה הכללית של בעלי מניות החברה. יש שמגבילים את שינוי התקנון להחלטה ברב מיוחד ובאמצעות כלים כאלו ניתן ל"שריין" הוראות חשובות בתקנון.
אחד היתרונות המובהקים של הקמת חברה אל מול רישומו של עוסק מורשה, הוא עקרון הגבלת האחריות. משמעותו היא שאחריותם של בעלי המניות לחובות החברה מוגבלת, בעוד כעוסק מורשה יהיה חייב העוסק בפרעון כל התחייבות העסק.
ההגבלה הנפוצה היא חברה בע"מ, בעל מניות בחברה בע"מ אחראי לחובות החברה בסכום השקעתו בחברה, כלומר מקום בו החברה נקלעה לקשיים ולא הצליחה לעמוד בהתחייבויותיה יפסיד בעל המניות את השקעתו בחברה, ולמעט במקרים חריגים, לא יהיה חשוף לתביעה אישית נגדו להשלים מרכושו הפרטי את הסכומים שהחברה חייבת לנושיה.
מקום בו למניות החברה ניתן ערך נקוב, יהיה כל בעל מניות אחראי לפרעון הערך הנקוב של מניות החברה שבבעלותו, לדוגמא אם הנך מחזיק 10 מניות בעלות ערך נקוב של 1,000 ש"ח כל אחת, תהיה חייב לפרעון 10,000 ש"ח. כל עוד בעת הקצאת המניות שולם לחברה הערך הנקוב לא תחול עליך שום חבות מכיוון וכבר פרעת את ההתחייבות לשלם הערך הנקוב לחברה, אך אם שילמת לחברה רק 5,000 ש"ח בעבור מניות שערכן הנקוב הוא 10,000 ש"ח, אחריותך תוגבל לפירעון 5,000 ש"ח נוספים בלבד.
מול בנקים כאשר החברה מבקשת לקבל אשראי, עקרון הגבלת האחריות נחלש מכיוון והבנקים ב"כ מבקשים ערבות אישית של בעלי המניות בחברה להלוואה.
שמה של חברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת יכלול את הסיומת בערבון מוגבל או בע"מ.
אחד היתרונות המובהקים של הקמת חברה אל מול רישומו של עוסק מורשה, הוא עקרון הגבלת האחריות. משמעותו היא שאחריותם של בעלי המניות לחובות החברה מוגבלת, בעוד כעוסק מורשה יהיה חייב העוסק בפרעון כל התחייבות העסק.
ההגבלה הנפוצה היא חברה בע"מ, בעל מניות בחברה בע"מ אחראי לחובות החברה בסכום השקעתו בחברה, כלומר מקום בו החברה נקלעה לקשיים ולא הצליחה לעמוד בהתחייבויותיה יפסיד בעל המניות את השקעתו בחברה, ולמעט במקרים חריגים, לא יהיה חשוף לתביעה אישית נגדו להשלים מרכושו הפרטי את הסכומים שהחברה חייבת לנושיה.
מקום בו למניות החברה ניתן ערך נקוב, יהיה כל בעל מניות אחראי לפרעון הערך הנקוב של מניות החברה שבבעלותו, לדוגמא אם הנך מחזיק 10 מניות בעלות ערך נקוב של 1,000 ש"ח כל אחת, תהיה חייב לפרעון 10,000 ש"ח. כל עוד בעת הקצאת המניות שולם לחברה הערך הנקוב לא תחול עליך שום חבות מכיוון וכבר פרעת את ההתחייבות לשלם הערך הנקוב לחברה, אך אם שילמת לחברה רק 5,000 ש"ח בעבור מניות שערכן הנקוב הוא 10,000 ש"ח, אחריותך תוגבל לפירעון 5,000 ש"ח נוספים בלבד.
מול בנקים כאשר החברה מבקשת לקבל אשראי, עקרון הגבלת האחריות נחלש מכיוון והבנקים ב"כ מבקשים ערבות אישית של בעלי המניות בחברה להלוואה.
שמה של חברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת יכלול את הסיומת בערבון מוגבל או בע"מ.
חברה יכולה להרשם בכל שם למעט:
1.שמו של תאגיד הרשום כדין בישראל או שם הדומה לו עד כדי להטעות.
2.שם של סימן מסחרי או שם הדומה לו עד כדי להטעות, אלא אם הסכים בעל הסימן לשימוש בשם.
3.שם שרשם החברות סבור שיש בו תרמית או הטעיה
4.שם שרשם החברות סבור כי הוא עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו.
לרשם הסמכות החוקית להורות לחברה לשנות את שמה, ואף לשנות את שמה בעצמו מקום בו החברה לא משתפת פעולה.
כל חברה חייבת לציין בתקנונה מהן מטרותיה. ניתן לבחור בין "לעסוק בכל עיסוק חוקי", "לעסוק בכל עיסוק חוקי, למעט בסוגי העיסוקים שפורטו בתקנון" ו"לעסוק בסוגי העיסוקים שפורטו בתקנון".
לא ניתן לכלול במטרות עיסוק שאינו חוקי.
בניסוח סעיף זה בתקנון נדרשת מחשבה מרובה מכיוון ושינויו לאחר שנרשם התקנון מחייבת כינוסה של אסיפה כללית ולעיתים, אם נקבע כך בתקנון, ידרש גם רב מיוחד של בעלי המניות.
שימוש במידע פנים ותרמית בקשר לניירות ערך מדריך למשקיעי דור האינטרנט
משקיעים וסוחרים רבים בשוק ההון המקומי זה מכבר שנים נוהגים לחבור יחדיו בפורומים אינטרנטיים, לדון בניירות ובאפשרויות מסחר והשקעה ובנושאים נוספים הקשורים לכך. לא אחת נתקלים משקיעים אלו בפרסומים של גולשים אחרים לגבי מידע כזה או אחר הנוגע לנייר ערך הנמצא בידיהם שעשוי להשפיע על מחיר הנייר. באם המידע מבוסס ייתכן ומדובר במידע פנים, באם המידע שגוי ייתכן ומדובר בתרמית בקשר לנירות ערך.
פרק ה'1 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 עוסק בשאלות אלו. אך ראשית יש לעמוד על תכלית האיסור על שימוש במידע פנים. תכלית האיסור היא למנוע ניצול יתרון בלתי הוגן במסחר בניירות ערך, הנובע מאפשרות הגישה למידע אודות החברה, כשגישה זו איננה נחלתו של כלל ציבור המשקיעים. האיסור אינו בעצם היתרון שבהחזקת המידע אלא בהיות השימוש בו יתרון בלתי הוגן. ניצול בלתי הוגן זה פוגע בציפיותיו של ציבור המשקיעים ל"כללי משחק" הוגנים בבורסה, באמינותו של שוק ההון ועשוי לפגוע בהשתתפות המשקיעים במסחר בו. רע"פ 5174/97 קרן נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(2) 177 (1998); ע"פ 4675/97 רוזוב נ' מדינת ישראל, נג(3) 337 (1999); תפ (ת"א) 10985-01-11 מדינת ישראל נ' עדי בן ישראל, (פורסם בנבו 23.5.2012).
מידע פנים מוגדר כ"מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו"
שימוש במידע פנים מוגדר בסעיף 52ב לחוק:
"52ב. (א) העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:
(1) העושה עסקה בנייר ערך של חברה – למעט בנייר ערך של חברה-בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה – או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה;
(2) המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר."
לפיכך, על פי הגדרה זו ביצוע עסקה בנייר ערך של חברה (מניות, אופציות שהונפקו על ידי החברה, אגרות חוב ואחרים) או באופציות על מניות (בשוק ההון המקומי נסחרות אופציות כנ"ל רק על המניות של החברות:טבע, פועלים, לאומי, כיל, מזרחי טפחות, דיסקונט, רציו ואבנר) כאשר מצוי בידי מבצע העסקה מידע פנים או כאשר מצוי בידי החברה מידע פנים (וזאת כאשר היה על מבצע העסקה לדעת שמידע הפנים מצוי בידי החברה), אף אם אינו מצוי בידו (מדברי הסבר, הצעת חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010) יחשב כשימוש במידע פנים.
כמו כן יחשב כשימוש במידע פנים, מסירת מידע או חוות דעת על נייר ערך של חברה או נגזר כאמור לעיל לאדם שבאופן סובייקטיבי מוסר המידע ידע כי הוא יעשה שימוש במידע, ינצלו לצורך עסקה או ימסור אותו לאחר, או שבאופן אובייקטיבי יש יסוד להניח כי מקבל המידע ישתמש בו או יעבירו לאחר.
הסנקציה הפלילית בגין שימוש במידע פנים.
בסעיף 52ג' נקבע כי איש פנים (דירקטור, מנכ"ל, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים, לרבות בני משפחותיהם ותאגידים שבשליטתם) לא יעשה שימוש במידע פנים כהגדרתו לעיל. הסנקציה שנקבעה בצד איסור זה הינה מאסר 5 שנים או קנס כספי בשווי של עד מעל ל 1.1 מליון ש"ח.
בסעיף 52ד' נקבע איסור לעשות שימוש במידע פנים אשר הגיע במישרין או בעקיפין מאיש פנים בחברה. הסנקציה שנקבעה בצד איסור זה הינה מאסר שנתיים או קנס כספי בשווי של עד מעל ל 180 אלף ש"ח. סכומי הפיצויים נקבעו בסעיף על דרך של הפנייה לסעיף 61 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
עד לתיקון 45 לחוק ניירות ערך, הופיעה בסעיף זה דרישה כי מבצע העסקה יודע כי מקור המידע הוא איש פנים בחברה, בתיקון זה הושמטה דרישה זו, עם זאת מדברי הסבר הצעת החוק עולה כי היסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעה בעבירה זו הוא כפול, נדרשת מודעות של מבצע העסקה כי המידע הוא בגדר מידע פנים וכן כי מקור המידע הוא איש פנים בחברה. (הצעת חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010).
בע"פ (ת"א) 70907 רוני תירושי נ' מדינת ישראל – פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) (פורסם בנבו, 11.9.2009) מבחין בית המשפט בין איש פנים "פנימי" – דירקטור, מנכ"ל, בעל מניות עיקרי או אדם שמעמדו ותפקידו בחברה נתנו לו גישה למידע פנים, לבין איש פנים "חיצוני" שהינו אדם שקשריו עם החברה נתנו לו גישה למידע הפנים.
המבחן לפיו יקבע אם אדם הוא איש פנים חיצוני הוא עד כמה נגיש אותו אדם למידע הפנים ובאיזה מידה הוא חשוף למידע זה אגב לקשריו עם החברה. בכדי שתהיה נגישות כאמור עליה לנבוע מקשריו עם החברה ולא מקשרים חברתיים, אישיים או עסקיים עם איש פנים, לפיכך רק מי שקשריו עם החברה עצמה נתנו לו גישה למידע הפנים יחשב כאיש פנים לעניין המידע שהגיע לידיו.
לפיכך אדם שהוא חברו הטוב של מנכ"ל חברה ואשר השתמש במידע פנים אשר נחשף אליו לא יוכל להיות מורשע בעבירה של שימוש במידע פנים על ידי איש פנים לפי סעיף 52ג' לחוק, אך עדיין יהיה חשוף להרשעה בגין שימוש במידע פנים שהגיע מאיש פנים לפי סעיף 52ד' לחוק.
שווי הקנסות שנקבעו בסעיפים אלו מעורר לכאורה תמיהה, האם ייתכן שישתלם להפר את החוק ולהשתמש במידע פנים, שכן אם אדם עושה שימוש במידע פנים בניגוד לאיסור הקבוע בסעיף 52ד' ומפיק משימוש זה רווחים בשווי 300,000 ש"ח יזכה להשאיר ההפרש בידיו?
סעיף 52ח לחוק מתייחס לסוגיית ריווח הנובע משימוש במידע פנים, הסעיף קובע כי לחברה עומדת עילת תביעה כנגד המשתמש במידע פנים לתבוע ממנו את הריווח שהפיק, כלומר את סכום ההפרש שבין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו לאחר שמידע הפנים נודע לציבור.
לא נדרש להיות סוחר מיומן בכדי לקרוא את הסעיף ולהבין מייד שהוא נטול שיניים במירב המקרים, שכן במקרים רבים בהם עולה חשש לשימוש במידע פנים, המסחר בניירות הערך מתבטא בעליות לקראת פרסום המידע, אך מייד עם פרסום המידע לכלל הציבור, מחיר נייר הערך בבורסה מתחיל לרדת עם מכירותיהם של "ברי המזל" שרכשו מבעוד מועד לקראת פרסום המידע.
בע"פ 2576/93 מדינת ישראל נ' שמואל בן אשר רוזנבלום, נא (1) 610, סוגייה זו מתעוררת. נקבע שלמרות שסעיפים 52ג' וד' מפנים לסעיף 61 בחוק העונשין, ניתן לחייב נאשם בפיצוי גם מכח סעיף 63 לחוק העונשין.
סעיף 63 הנ"ל מסמיך את בית המשפט להטיל את הקנס שנקבע בחיקוק (כמפורט לעיל) או קנס בשווי של עד פי ארבעה משוויה של טובת ההנאה שהושגה על ידי ביצוע העבירה אם נתכוון הנאשם להשיג טובת הנאה לו או לאחר.
לעניין כוונת הנאשם להשגת טובת ההנאה נקבע כי מספיק שיקבע בית המשפט כי היה ברור למוסר מידע הפנים שמקבל המידע קרוב לוודאי יעשה בו שימוש, ושבית המשפט ישתכנע שכוונתו של הנאשם לאפשר למקבל המידע להפיק מכך את טובת ההנאה.
מדברים אלו עולה כי אדם המפרסם "שמועה" הנוגעת לנייר ערך באינטרנט, באם המידע הנכלל בה נכון, מפרסם מידע פנים על פי הגדרתו לעיל. האם הוא עובר עבירה של שימוש במידע פנים? תלוי בזהותו ובמידת מודעותו לנסיבות. באם הוא איש פנים פנימי אזי הוא מוסר מידע פנים לכל הפחות לאדם שיש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים. באם הוא נחשף למידע כאיש פנים חיצוני עקב קשריו עם החברה, הוא ישאר עדיין בגדר איש פנים. באם נחשף למידע עקב קשרים חבריים או עסקיים או אחרים עם איש פנים בחברה הוא לא יחשב כאיש פנים ולא יהיה ניתן להרשיעו ככל הנראה לפי סעיף 52ג'. אף אם אינו איש פנים עדיין פרסומו של מידע פנים אסור על פי הוראת סעיף 52ד', אך על מנת שיהיה ניתן להרשיעו יש להוכיח כי מקור המידע במישרין או בעקיפין באיש פנים בחברה וכי הוא היה מודע להיות המידע מידע פנים ולעצם היותו של מקור המידע איש פנים בה.
האם גולש בפורום אינטרנטי כנ"ל המבצע עסקה בנייר ערך על סמך הודעה המכילה מידע פנים, מבצע עבירה של שימוש במידע פנים? באם המידע הגיע במישרין או בעקיפין מאיש פנים בחברה וכי הגולש אשר מבצע את העסקה מודע להיות המידע מידע פנים וכי מקור המידע הוא באיש פנים בחברה, עולה לכאורה כי קמה עבירת השימוש במידע פנים.
באם המידע הניתן בהודעת שמועה כזו הוא מידע כוזב, ייתכן שיש בכך עבירה של תרמית בניירות ערך.
סעיף 54 לחוק ניירות ערך עוסק בעניין זה, תכליתן של ההוראות בדבר איסור תרמית בניירות ערך דומה לתכליתו של איסור השימוש במידע פנים בהיבטים מסויימים. גם איסור זה נועד להבטיח את אמון הציבור והוגנות המסחר בשוק ההון. עבירה זו היא מן החמורות שבחוק ניירות ערך וזאת מכיוון ומעשה תרמית כנ"ל מעבר לפגיעתו במשקיעים פוגע באמינותו של שוק ההון ובנכונותם של ציבור המשקיעים ובעיקר המשקיעים הבלתי מתוחכמים להכנס אליו ולנטול סיכון בהשקעת הון. ע"פ 2103/07 אביהו הורוביץ נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו (31.12.2008).
54. (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור באותו סעיף:
(1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית – בכתב, בעל פה או בדרך אחרת – שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
(2) השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך. לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות סעיף 56(א) לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
תרמית בניירות ערך אם כך עשויה להתבצע בשתי דרכים: הנעה או נסיון להניע אדם לביצוע עסקה בניירות ערך על בסיס מידע כוזב, מטעה או העלמת עובדות מהותיות, או השפעה בדרכי תרמית על שער ניירות הערך.
הנעה או נסיון להניע אדם לביצוע עסקה בניירות ערך על בסיס מידע כוזב, מטעה או העלמת עובדות מהותיות
לשונו של ס"ק 1 לעיל עשויה להוביל לפרשנות לפיה על מנת להשלים את העבירה של תרמית בחלופת ההנעה לרכישה או מכירה של נייר ערך, נדרש להוכיח כי התקיימה התוצאה לפיה מעשה ההנעה הוביל לרכישה או מכירה של ניירות ערך של אותו אדם שניסו להניע אותו לעשות כן. בע"פ 2103/07 הנ"ל מפרש בית המשפט העליון את סעיף זה וקובע כי רכיב התוצאה אינו רכיב מרכיבי מהעבירה, פרשנות לפיה רכיב התוצאה הוא חלק מהדרישות לקיומה של העבירה מתעלמת מהפגיעה באמון המשקיעים ובהסתמכותם על מנגנון התמחור של השוק לנירות הערך ולכן אינה רצויה.
היסוד הנפשי הנדרש בעבירה התנהגותית זו הינו יסוד נפשי של מודעות. מודעות לרכיב ההתנהגותי (הניע או ניסה להניע) והנסיבתי (באמרה, בהבטחה או בתחזית; בכתב, בעל פה או בדרך אחרת; שהן כוזבות או מטעות או בהעלמת עובדות מהותיות) במישור של עבירת הנסיון נקבע כי נדרש יסוד נפשי של כוונה להניע.
יש לשם לב בעניין היסוד הנפשי למילים "שידע או היה עליו לדעת" המתקשרות לעניין היות האמרה, ההבטחה או התחזית כוזבת או מטעה, המשמעות הנובעת היא כי לעניין היות האמרה, ההבטחה או התחזית כוזבת או מטעה, היסוד הנפשי הנדרש נמוך ממודעות ובכדי שתקום העבירה כל שצריך הוא שהיה על מבצע העבירה לדעת שהמידע כוזב או מטעה.
ראוי לציין כי המחלוקת בדבר היותה של עבירה זו עבירה התנהגותית האוסרת על ההתנהגות עצמה או עבירת תוצאה שיש להוכיח בה קיומו של רכיב התוצאה- מי שהניעו אותו לקנות או למכור, עדיין קיימת בדעת המיעוט של השופט רובינשטיין בע"פ 2103/07 הנ"ל, לטעמו עבירה זו הינה עבירת תוצאה ויש להוכיח לצד התקיימות התוצאה שהינה ביצוע העסקה על ידי המונע, רכיב נפשי של כוונה מצד המניע שמי שהוא הניע אותו, יבצע עסקה כאמור. מקום בו לא ניתן להוכיח את התוצאה תשמש עבירות הניסיון "ניסה להניע" לצורך הבאת מבצע העבירה לדין.
לעניין הנעת אדם לקנות או למכור נייר ערך בהעלמת עובדות מהותיות, נקבע בע"פ 2103/07 הנ"ל כי לא די בכך שתועלם עובדה מהותית בכדי להקים את עבירת ההנעה בתרמית אלא נדרש כי המצג שיווצר בקבות העלמת אותה עובדה מהותית יהא מטעה בכללותו. מבחינת היסוד הנפשי, נדרש כי מבצע העבירה יהיה בנוסף ליסוד הנפשי המצויין לעיל, מודע לכך שהוא מעלים עובדה מהותית.
בע"פ 1027/94 1192/94 אהרון זילברמן נ' מדינת ישראל נקבע כי עובדה היא מהותית לעניין סעיף זה מקום בו להשמטתה יש השפעה של ממש אם ישירה או עקיפה על ההכרעה בשאלה אם לבצע עסקה בנייר ערך. בעניין זה נקבע כי על עיתונאי או אדם אשר כותב טור על נייר ערך מוטלת החובה לגלות לקוראיו כי הוא מחזיק בניירות הערך נשוא הכתבה ואם בכוונתו לסחור בהן עליו לגלות זאת לקוראיו. כמו כן נקבע כי עיתונאי המתכוון לפעול בניגוד להמלצתו בכתבה (ממליץ לקנות ומתכוון למכור) מצוי בניגוד עניינים ברור ופועל בניגוד לכללי האתיקה העיתונאית. עיתונאי או אדם כנ"ל צריך לציין במסגרת "גילוי נאות" כי הוא מחזיק במניות ומתכוון למכור אותן
ס"ק 2 עוסק בהשפעה בדרכי תרמית. השפעה זו עשויה להתרחש בצורות שונות אותן היריעה קצרה מלהכיל, הנפוצות שבהן הן תרמית אינפורמטיבית כגון הפצת דברי שקר על התפתחות חיובית צפויה בעסקי החברה אשר עשויה להמריץ משקיעים לרכוש את נייר הערך של החברה, תרמית הנכנסת גם בגדר ס"ק 1 ברב המקרים. סוג זה של תרמית הוא הרלוונטי לעניינו, אך אתייחס בקצרה גם לסוג התרמית השנייה תרמית התנהגותית העוסקת במניפולציה. לעניין היסוד הנפשי בביצוע עבירת השפעה בדרכי תרמית לפי ס"ק זה, נדרשת מודעות לדרך התרמית וכוונה לגרום לתנודות בשער המניה.
בע"פ 1027/94 1192/94 נדונה השאלה האם בעבירה שלפי סעיף זה יש להוכיח קיומו של רכיב תוצאתי, כלומר כי הייתה השפעה בפועל השפעה על תנודות השער, אמנם עצם השאלה אם נדרשת הוכחת רכיב תוצאתי כנ"ל לצורך הרשעה על פי סעיף זה נותרה ללא תשובה, עם זאת נקבע כי באם נדרשת הוכחת רכיב תוצאתי כל שהוא השפעה כל שהיא. כלומר רף נמוך ביותר. לדעתי, תכלית הסעיף הינה הגנה על המשקיעים מכניסה לעסקאות גרועות המבוססות על מידע שגוי, מכיוון וכך צמצום הסנקציה הפלילית רק למקרים בהם הצליח מבצע העבירה להשפיע על השוק לא עומדת בקנה אחד עם מטרות ותכלית סעיף זה.
תרמית באמצעות מניפולציה במסחר
"המניפולציה הופכת לתרמית, כאשר פעולת המניפולטור מכוונת להשפיע על שער המנייה, גם באמצעות המסחר עצמו. כשפעולת המסחר אינה מבוססת על שיקולים כלכליים אמיתיים, זו מניפולציה תוך-שוקית. כשהמניפולטור מבצע רכישות ממשיות בשוק על-מנת להשפיע על שער המנייה, בפקודות קנייה סבירות ובתשלום מלא עבור הקנייה, כשמטרתו האמיתית הינה להשיג רווח בעסקה רחוקה, המתבצעת שלא בשוק, מדובר במניפולציה חוץ-שוקית." ע"פ (ת"א) 70271/08 מדינת ישראל נ' מרדכי בן אסלן כבירי, פורסם בנבו (20.5.2009).
בע"פ 5052/95 שמואל ואקנין נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 642 נקבע כי מתן הוראת קניה או מכירה בלא רצון לקנות או למכור ואך מתוך רצון לגרום לשינוי במחיר נייר הערך מהווה השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער, שכן ההיצע או הביקוש אינו משקף תחזית כלכלית באשר לערך המניה אלא פעולה מלאכותית שמטרתה הינה התנודה בשער נייר הערך בלבד. ביצוע פעולה כנ"ל ובצידה יסוד נפשי של מודעות לדרכי התרמית ובכוונה לגרום לתנודות בשער מהווה עבירה לפי סעיף זה.
לעניין הוכחת כוונת התרמית ישנם מספר מאפיינים המעידים על קיומה של כוונה זו, בהם פעילות ממספר רב של חשבונות היוצר מצג מטעה כאילו מדובר במספר רוכשים, וכמו כן, פעילות שנמשכת תקופה ארוכה או מספר הפעמים שפעולות מסוג מסויים מבוצעות. עפ (ת"א) 71263/03 אריה בן מרק סלדקוב- שפיר נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו (3.2.2005)
פרסום של גולש פלוני בדבר מידע כפי שפירטתי לעיל, עשוי להוות למעשה עבירה של תרמית בנירות ערך, הכל תלוי בתוכן הפרסום ,במידע שהושמט ממנו ובכוונתו של המפרסם.
על המשתמש במידע כנ"ל שפורסם מוטלים בעיקר סיכונים, שכן אם היה אכן מדובר במידע פנים, מי שמפרסם אותו ברבים כבר נוטל על עצמו חבות בשימוש במידע פנים לפי סעיף 52ד', באם הלה נוטל עליו את האחריות סביר שיעדיף כבר לנסות ולהרוויח ממידע הפנים לעצמו ולא לפרסמו ברבים. לפיכך ההגיון אומר ששמועות שיפורסמו בדרך זו בד"כ יהיו כוזבות או מטעות, או שמבוססות על רסיסי מידע שגם הם ספק אמיתיים. החוק אינו מטיל סנקציה על שימוש במידע כוזב, רק על פרסומו. בחלופה הפחות אופטימית המידע שמפורסם עשוי להיות אמיתי אך עשוי להיות מושמט ממנו מידע פנים לפיו למשל צפוי אירוע שישפיע באופן שלילי על מחיר נייר הערך כגון הנפקה שתדלל את שוויו.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.