טענותיו של עו"ד ינאי בדיון ועדת הכספים של הכנסת בנושא תקנות הדיווח בתחום הנפט והגז

להלן ציטוט דבריי כפי שהובאו בפני ועדת הכספים:

 

אני רוצה לדבר על כמה דברים, בעיקר בתחום של הגבלות על גילוי. לא מה שנקבע בו קטגוריות של איך ניתן לדווח. לא סעיפים 13-3, אלא סעיף 14 שמדבר על הדיווחים הנוספים, הוולונטריים, שעורך-הדין חיים אינדיג התמקד ואני לא רוצה להרחיב.

אני רוצה לדבר על אופי המשקיעים: כונו פה מהמרים או חולמים. אני חושב שהאנשים האלה חלוצים, כי אלה אנשים שלקחו משלהם, סיכנו והביאו למדינה את "תמר", את "לוויתן", את "מגד". לקרוא להם מהמרים, אני חושב שזה קצת אכזרי.

בעניין מגבלות הדיווח, המגבלות שמות כלל שאומר: מה שחשוב למשקיע סביר כדי לדעת אם הוא קונה או מוכר. אופי המשקיעים בסקטור הזה, ברובם – אני מדבר על משקיעים, לא על סוחרים שבאים לסיבוב יומי פה או שם – הוא להיכנס בשלב האקספלורציה, כאשר מחפשים, אם זה לפני פרוספקט, אחרי פרוספקט, לא משנה, ולהמתין עם הכסף בנייר עד הצלחה או כישלון. יש משקיעים מוכשרים, שיודעים לפזר את הסיכון בין כמה וכמה ניירות, ויש כאלה שלא. כל אחד במה שהוא יודע לעשות. המגבלות שנקבעו הופכות את היוצרות: במקום מה שאינו אסור, מותר; מה שלא מותר בתקנות לדיווח, אי אפשר לדווח עליו. אם השותפות רוצה לדווח לי, כשותף שלה – אני שותף מוגבל – אחת לשבועיים, קצת התקדמות עבודות בקידוח – הגענו לעומק של 1,000 מטר – לי זה פרט חשוב לדעת שהעבודות מתקדמות בקצב כמו שמתוכנן. אני יכול לחכות ארבעה חודשים ולדעת שהם קדחו רק חצי דרך. לי חשוב לדעת. לי זה נותן שקט. יש ענף עם המון-המון סיכונים: תפעוליים, לוגיסטיים, דחיות, רגולציה בלי סוף. בסופו של דבר, אנשים גם רוצים לשבת ולהיות רגועים עם ההשקעה שלהם. אם לא נשמע מהשותפות אחת לעדכון על מה שמתרחש, אנחנו מאבדים אמון בשותפות. יש היום משקיעים שמשוכנעים שהשותפויות מסתירות מהם מידע.

מבחן המשקיע הסביר נועד לקבוע האם מותר לדווח איזשהו דיווח. המבחן הזה, מקורו במתי דיווח חייב בגילוי. אם דיווח חייב בגילוי על פי אותו מבחן המשקיע הסביר, השותפות חייבת לפרסם. פה אנחנו מדברים על דברים שהיא לא חייבת לפרסם, היא רוצה לפרסם. לומר שהמבחן הוא האם משקיע סביר ירצה לקנות או למכור, זה מבחן לחובה; לא למתי אני רוצה לתת מידע נוסף למשקיעים שמחכים למידע הזה. שאתה מצרף את זה עם אופי המשקיעים שמחכים עד לנקודת התגלית או הכישלון, ולא מתעניינים בלמכור כי הנייר עלה ב-20% או ב-30%, כי הם מצפים לרווחים הרבה יותר גדולים – זה בכלל לא רלבנטי. המבחן צריך להיות האם זה מידע שמעניין משקיע סביר בשותפות. לא אכפת לי אם עכשיו בא הש.ג. ויחליפו אותו. אכפת לי לדעת שקדחו, בחודש הראשון לעבודת הקידוח, כבר 1,000 מטר. אכפת לי לדעת שבשכבה x, במבחני ההפקה, הופקו 1,200 חביות על פני שבועיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *