הסכם מייסדים: סוגיות מרכזיות, הבדלים מתקנון חברה ומדריך לפנייה לעורך דין
מבוא
הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות הוא מסמך משפטי חיוני הנחתם בין מייסדי חברה חדשה או בעלי מניות בחברה קיימת, במטרה להסדיר את מערכת היחסים החוזית ביניהם, להגדיר זכויות, חובות ותפקידים, ולמנוע סכסוכים עתידיים. הסכם זה מהווה בסיס לפעילות החברה ומסייע בקביעת מדיניות ניהולית ועסקית.
סוגיות מרכזיות בהסכם מייסדים
- חלוקת מניות והון: הגדרת אחוזי הבעלות של הצדדים בהון החברה, תנאי הקצאת מניות, ומגבלות שונות על העברת המניות, מכירתן או ביצוע כל דיספוציה אחרת, ולרבות הסדרים בעניין זכותם של בעלי המניות להשתתף בהקצאת ניירות ערך עתידית. הסכם המייסדים עשוי גם להסדיר מכירה כפויה של מניות של בעל מניות במקרים המתאימים לכך (לרב בנסיבות של אקזיט).
- חלוקת תפקידים וסמכויות: קביעת תפקידי המייסדים, תחומי אחריותם, וסמכויותיהם בניהול החברה.
- מנגנוני קבלת החלטות: הגדרת תהליכי קבלת החלטות בניהולה השוטף של החברה ובקשר עם עבודת הדירקטוריון, ועדותיו והאסיפה הכללית של החברה. סעיפים אלה עשויים לכלול מגבלות כגון דרישה לרוב מיוחד בסוגי החלטות מסוימות. ניתן גם להסדיר החלטות שיתקבלו פה אחד ואולם לא תמיד זה מומלץ מאחר שמדובר בזכות וטו בפועל אשר בנסיבות מסוימות עלולה להכניס את החברה למצב של קפאון.
- יישוב סכסוכים: הסדרת מנגנונים ליישוב מחלוקות בין המייסדים, כגון גישור או בוררות וכן מנגנוני הפרדות מקום בו לא ניתן להמשיך לנהל את החברה תחת ההרכב הקיים של בעלי המניות.
- קניין רוחני וסודיות: לרב יהיה נכון לקבוע כי הזכויות בפיתוחים והמצאות שיצרו השותפים בחברה עבור החברה יהיו בבעלות החברה לרבות כל זכות קניין רוחני הנובעת מהם. כן נכון להגן על המידע של החברה באמצעות התחייבות לסודיות.
הבדלים בין הסכם מייסדים לתקנון חברה
בעת הקמת חברה, קיימים שני מסמכים מרכזיים המגדירים את מבנה הפעילות והיחסים בין השותפים: הסכם מייסדים ותקנון חברה. למרות הדמיון ביניהם, קיימים הבדלים מהותיים בין השניים:
- חובת עריכה:
- תקנון חברה: מסמך חובה על פי חוק החברות, הנדרש לצורך רישום החברה ברשם החברות. התקנון מהווה את הבסיס החוקי לפעילות החברה ומסדיר את היחסים בין בעלי המניות לבין עצמם ובינם לבין החברה. מבחינה חוקית אין חובה שהתקנון יכלול הוראות מעבר לשם החברה, מטרותיה, אופן הגבלת האחריות של בעלי מניותה (חברה בע"מ) והון המניות הרשום של החברה. יחד עם זאת, נכון להסדיר בתקנון החברה נושאים נוספים, לרבות חלק מהנושאים שפורטו לעיל.
- הסכם מייסדים: אינו מסמך חובה על פי חוק, אך מומלץ לעריכתו כדי להסדיר את היחסים בין המייסדים ובהתאם למפורט לעיל.
- תוקף משפטי וחלות:
- תקנון חברה: מחייב את כל בעלי המניות, כולל אלו שיצטרפו בעתיד. כל שינוי בתקנון דורש החלטה באסיפה הכללית, בהתאם להוראות החוק והתקנון עצמו. עם שינוי התקנון בהחלטת האסיפה הכללית, יחייבו את בעלי המניות הוראות התקנון כפי שהוא לאחר התיקון.
- הסכם מייסדים: מחייב רק את הצדדים שחתמו עליו. שינויים בהסכם דורשים את הסכמת כל הצדדים להסכם המייסדים. בנסיבות אלה אם חלק מהצדדים להסכם המייסדים גרמו לשינוי תקנון החברה באופן שאינו תואם את הוראות הסכם המייסדים, ובניגוד לדעתו החולקת של בעל מניות אחר, הם ימצאו בהפרה של הסכם המייסדים באופן שעשוי לזכות את בעל המניות הנפגע בסעד.
- פומביות:
- תקנון חברה: מסמך פומבי הנגיש לעיון הציבור באמצעות הזמנת תיק החברה מרשם החברות.
- הסכם מייסדים: מסמך פרטי הנגיש רק לצדדים החתומים עליו, אלא אם הם פרסמו אותו בעצמם.
במרבית המקרים תקנון החברה יערך בשלב איגודה של החברה על ידי בעלי מניותיה הראשונים. מדריך לפנייה לעורך דין לצורך איגוד חברה
- הגדרת צרכים ומטרות: לפני הפגישה, הגדירו ביניכם מה יהיה תחום פעילותה ועיסוקה של החברה. הגדירו מה יהיו תחומי האחריות של כל אחד מהמייסדים ואת הציפיות שלכם אחד מהשני ואת חלקו של כל אחד מהשותפים בהון החברה. כמו כן, התייחסו לאופן מימון החברה עד למועד בו הכנסותיה יעלו על הוצאותיה ולמשיכת שכר מאת החברה עבור המייסדים וקבעו ביניכם מנגנונים שיבטיחו שימוש מאוזן במשאבי החברה באופן שימנע סכסוכים עתידיים, לרבות את זכויות החתימה בחתימה.
- בחרו מספר חלופות לשם החברה ובדקו באתר רשם החברות אם יש חברה עם שם זהה או דומה.
- ערכו סקר בנקים ובחרו את הבנק בו תבקשו לפתוח חשבון בנק לחברה, בקשו מהבנק את הטפסים שיהיה על החברה לחתום עליהם לאחר התאגדותה לצורך פתיחת חשבון הבנק.
- בחירת עורך דין מתאים: בחרו בעורך דין המתמחה בדיני תאגידים, בעל ניסיון והמלצות בתחום.
- הכנה לפגישה: הכינו רשימת שאלות ונושאים לדיון, והיו מוכנים לדון בפרטים המהותיים של ההסכם.
- שיתוף פעולה בתהליך: עבדו בשיתוף פעולה עם עורך הדין, ספקו מידע מדויק, והיו פתוחים להמלצותיו המקצועיות.
- ככל שיהיה לחברה יותר מבעל מניות יחיד מומלץ שבעלי המניות המייסדים יתקשרו ביניהם בהסכם המייסדים וכן לערוך תקנון מפורט: לאחר ניסוח ההסכם ותקנון החברה, קראו אותו בעיון, ודאו שהבנתם את כל הסעיפים, ובקשו הבהרות במידת הצורך.
לאחר שיחתם הסכם המייסדים והתקנון (וכן מסמכים נוספים שיוכנו על ידי עורך הדין) יהיה ניתן לאגד את החברה.
מומלץ כי מיד לאחר שתתקבל תעודת התאגדות על ידי החברה, לקיים ישיבת דירקטוריון ובמסגרתה לקבוע את זכויות החתימה ולקבל את ההחלטות הנדרשות לצורך פתיחת חשבון הבנק עבור החברה.
הקמת חברה בע"מ בישראל
היא תהליך מובנה הכולל מספר שלבים חיוניים. להלן השלבים המרכזיים:
- בחירת שם לחברה: יש לבחור שם ייחודי לחברה ולוודא שאינו זהה או דומה לשמות קיימים. ניתן לבדוק זאת באתר רשם החברות.
- הכנת תקנון חברה: התקנון מגדיר את מטרות החברה, מבנה ההון, זכויות וחובות בעלי המניות, וכללי הניהול. זהו מסמך יסוד המחייב דיוק והתאמה לפעילות המתוכננת. תקנון החברה עשוי להיות קצר ובן 4 סעיפים בלבד, שהם סעיפי המינימום הנדרשים לצורך רישום החברה, ועשוי לכלול כאמור הוראות נוספות במגוון תחומים. התקנון משמש כחוזה בין החברה לבין בעלי מניותיה ומסדיר את יחסיהם. לחברת יחיד שאין צפי שתגייס כסף ממשקיעים בדרך כלל נמליץ על תקנון מינימלי אשר גם עלות הכנתו תהיה נמוכה יותר. בעוד שלחברה שיהיו לה יותר מבעל מניות אחד או שעתידה בהתאם לתכנית העסקית שלה לגייס כסף ממשקיעים נמליץ על תקנון רחב הכולל את ההוראות הרלוונטיות. במקרים המתאימים ככל שלחברה יש יותר ממייסד אחד, או במקרה של הצטרפות משקיע אסטרטגי בשלב מאוחר יותר, מומלץ גם לערוך ולהתקשר בהסכם מייסדים / בעלי מניות המסדיר את היחסים בין בעלי המניות הספציפיים שחתמו עליו בקשר עם הניהול והבעלות בחברה.
- בחירת דירקטורים לחברה וחתימה על מסמכים לרבות הצהרת דירקטור ראשון.
- הגשת מסמכים לרשם החברות: יש להגיש בקשה לרישום החברה, הכוללת את התקנון, הצהרות דירקטורים ובעלי מניות, ואישור תשלום אגרה. לאחר אישור הבקשה, תונפק תעודת התאגדות עם מספר ח.פ. נכון לשנת 2025 אגרת רישום חברה באופן מקוון עומדת על סך של 3,048 ₪.
- פתיחת חשבון בנק עסקי: עם קבלת תעודת ההתאגדות, ניתן להחל בביצוע הפעולות הנדרשות לצורך פתיחת חשבון בנק לחברה. הבנק ידרוש את מסמכי ההתאגדות ואישורים נוספים. מומלץ לבחור את הבנק בו יתנהל חשבון הבנק של החברה ולבקש ממנו את כלל המסמכים הנדרשים לחתימה ולאימות. עם קבלת מסמכים אלה יהיה ניתן לזמן ישיבת דירקטוריון שעל סדר יומה אישור הפעולות הנדרשות לצורך פתיחת חשבון הבנק.
- ישיבת דירקטוריון ראשונה: מומלץ לקבוע במסגרתה את זכויות החתימה בחברה, הן הכלליות והן אלו שיחולו על חשבון הבנק של החברה. ככלל ישיבות הדירקטוריון צריכות להיות מתועדות ויש לערוך פרוטוקול לכל ישיבה ובמקרים המתאימים לערוך גם מסמך החלטת חברה. עם סיומה של ישיבת הדירקטוריון, ולאחר חתימת הפרוטוקול על ידי יושב ראש הדירקטוריון יהיה ניתן לחתום על מסמכי הבנק, לרבות אלה שדורשים אימות עורך דין ולהגישם לבנק לצורך פתיחת החשבון. בישיבת הדירקטוריון הראשונה מומלץ גם לכנס את האסיפה הכללית הראשונה של החברה.
- אסיפה כללית ראשונה של בעלי מניות החברה: במעמד זה מומלץ לאשר את מינוי רו"ח המבקש וכן לבצע פעולות נוספות ככל שידרשו.
- רישום ברשויות המס: טרם המועד בו תחל החברה בפעילותה העסקית עליה להירשם כעוסק מורשה במע"מ, לפתוח תיק במס הכנסה וביטוח לאומי, ולהסדיר את חובות הדיווח והתשלום לרשויות אלו. לצורך טיפול בעניינים אלה מומלץ לבחור מראש את רואה החשבון שישמש כרואה חשבון מבקר על ידי החברה.
- עריכת הסכם מייסדים: הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות מסדיר את היחסים בין בעלי המניות של החברה בינם לבין עצמם. הסכם זה יגדיר לרב את חלוקת התפקידים ותחומי האחריות, בדומה לתקנון הסכם זה עשוי לכלול מגבלות על העברות מניות לרבות זכות סירוב ראשונה וכיוצ"ב. הסכם זה חשוב במיוחד למניעת מחלוקות בעתיד ולהבטחת פעילותה התקינה של החברה. ההוראה הכי חשובה שנמצא בהקשר זה בהסכם המייסדים תעסוק במנגנוני הפרדות מקום בו לא ניתן להמשיך את ניהול החברה בהרכב בעלי המניות הקיים.
מילות מפתח נפוצות בהקשר להקמת חברה:
מושג | פירוש |
רישום חברה או איגוד חברה | תהליך חוקי שבו חברה נרשמת כישות משפטית נפרדת ברשם החברות, המאפשר לה לפעול באופן עצמאי ולהיות מוכרת על ידי הרשויות. |
חברה בע"מ | חברה בערבון מוגבל, שבה אחריות בעלי המניות מוגבלת לסכום השקעתם, והחברה נחשבת לישות משפטית נפרדת מבעליה. יש לשם לב מקום בו מניות החברה מקבלות במעמד רישומה ערך נקוב, כי בעלי המניות משלמים את הערך הנקוב של המניות שכן בנסיבות אלה האחריות תוגבל לערך הנקוב של המניות ומקום זה לא נפרע במלואו קיימת חשיפה לבעלי המניות. |
תקנון חברה | מסמך יסוד המפרט את מטרות החברה, מבנה ההון, זכויות וחובות בעלי המניות, וכללים לניהול החברה. |
אגרת רישום חברה | תשלום חובה לרשם החברות בעת רישום חברה חדשה, כחלק מהליך ההקמה הרשמי. |
מספר ח.פ | מספר חברה פרטית; מספר זיהוי ייחודי הניתן לחברה עם רישומה ברשם החברות, המשמש לזיהויה מול רשויות וגופים אחרים. |
חשבון בנק עסקי | חשבון בנק הנפתח על שם החברה לצורך ניהול הפעילות הפיננסית שלה, כולל הכנסות והוצאות עסקיות. |
רישום במע"מ | תהליך שבו החברה נרשמת כעוסק מורשה במע"מ, המאפשר לה לגבות ולהעביר מס ערך מוסף על עסקאותיה. |
רישום במס הכנסה | תהליך שבו החברה נרשמת ברשויות המס לצורך דיווח ותשלום מס הכנסה על רווחיה. |
רישום בביטוח לאומי | תהליך שבו החברה נרשמת במוסד לביטוח לאומי לצורך תשלומי דמי ביטוח עבור עובדיה ועצמה. |
ייעוץ משפטי להקמת חברה | שירות הניתן על ידי עורך דין המתמחה בדיני חברות, המסייע בהליך ההקמה, בעריכת מסמכים משפטיים ובהבנת ההיבטים החוקיים הכרוכים בכך. |
אחריות בעלי מניות | היקף החבות הכספית והמשפטית של בעלי המניות בחברה; בחברה בע"מ, אחריותם מוגבלת לסכום השקעתם. |
דירקטוריון | גוף ניהולי עליון בחברה, המורכב מדירקטורים (חברי מועצת המנהלים), האחראי על קביעת מדיניות ופיקוח על הנהלת החברה. הדירקטוריון הוא שממנה ומפטר את המנכ"ל והוא שמקבל כל החלטה הדורשת לפי דין או הסכם אישור דירקטוריון |
הון מניות רשום | סך כל המניות שהחברה רשאית להנפיק, כפי שמוגדר בתקנון החברה, המשקף את מבנה הבעלות וההשקעה בה. |
הון מניות מונפק | כמות המניות מתוך ההון הרשום שהחברה הקצתה בפועל לבעלי מניותיה. |
|
|
ערך נקוב | ערך נקוב מתייחס למחיר מניית החברה כפי שנקבע בתקנון החברה. למניה יכול להיות ערך נקוב של אגורה, 10 אגורות, חצי ₪, ₪, 10 ₪ או כל מספר אחר והכל בהתאם לשיקול דעתם של מייסדיה. מניות יכולות להיות גם ללא ערך נקוב. לערך הנקוב של המניות יכול להיות משמעות לצורך חיוב בעלי מניות באחריות עד לגובה הערך הנקוב במניות שהחברה הקצתה להם ואף למנגנוני חילוט מניות. |
|
|
חובות דיווח | חובות חוקיות של החברה לדווח לרשויות ולבעלי המניות על פעילותה הפיננסית, שינויים במבנה ההון, מינויים ועוד, בהתאם לדרישות החוק. לא מדובר בחובות הדיווח החלות על תאגיד מדווח מכח חוק ניירות ערך ותקנותיו (חברות ציבוריות) אלא בחובות הדיווח החלות על חברה פרטית. |
הסכם מייסדים | מסמך משפטי הנחתם בין השותפים המייסדים של חברה חדשה, המגדיר את היחסים המשפטיים ביניהם, כולל זכויות וחובות בנוגע לניהול החברה, חלוקת מניות, מינוי דירקטורים ונושאי משרה. |
חשיבות הליווי המשפטי:
הקמת חברה בע"מ כוללת היבטים משפטיים מורכבים, כגון ניסוח תקנון, עריכת הסכם מייסדים, והבנת חובות הדיווח והציות לחוקי המס. לעניינים שיש להסדיר במעמד איגודה של החברה יכולות להיות השלכות לאורך זמן הן בהיבטי המיסוי והן בהיבטים תאגידים אחרים שרק עורך דין הבקיא בדיני החברות בצורה מעמיקה יכול להבין ותת ללקוחותיו המלצות בהתאם לצרכיהם כחליפה הנתפרת לפי הזמנה. ליווי של עורך דין המתמחה בדיני חברות מבטיח שההליך יתבצע כהלכה, ימנע טעויות פוטנציאליות, ויבטיח שהחברה תפעל במסגרת החוק.
סיכום:
הקמת חברה בע"מ בישראל היא תהליך הדורש תשומת לב לפרטים ועמידה בדרישות החוק. חוסר הבנה מעמיק של עורך הדין שפועל לאגד את החברה עשוי לגרום לחברה ולבעלי מניותיה נזקים בשלבים מאוחרים יותר. מומלץ לבחור בעורך דין עם קרע והבנה בדיני תאגידים לצורך איגודה של חברה.