הארבעה 28 תל אביב

מגדלי חג'ג

03-330-1776

משרד

[email protected]

דואר אלקטרוני

נדל"ן

רכשתי דירה, ועוד טרם נרשמתי כבעליה, הוטל עיקול על זכויות המוכר בדירה, האם אני בבעיה?

הערת אזהרה:

הערת אזהרה היא רישום בפנקס המקרקעין (טאבו) הנעשה בהתאם להוראות חוק המקרקעין, תשכ"ט -1999.

הערת האזהרה נועדה לרב לשלב הביניים שבין מועד חתימת הסכם המכר לבין המועד בו ירשם הקונה כבעלי הדירה במרשמי רשם המקרקעין.

כשמה, הערת האזהרה נועדה להזהיר את מי שבוחן את הנכס מושא הערת האזהרה כי ביחס לנכס הזה המוכר נתן לצד ג' התחייבות לביצוע עסקה. קיימים סוגים נוספים של הערות אזהרה כגון הערה על התחייבות המוכר להמנע מלעשות עסקה בנכס או הערה על התחייבות של רוכש ומוכר לרשום משכנתא לטובת בנק המשכנתאות של הקונה.

הערת האזהרה נועדה להגן על רוכש פוטנציאלי מפני תרמית של המוכר שימכור את אותה דירה לכמה אנשים שונים. בהתאם, מקום בו התחרות על הזכויות בדירה היא בין שני רוכשים זכותו של הרוכש הראשון תגבר מקום שהוא פעל לרישום הערת אזהרה לטובתו על זכויות המוכר. בעוד מקום בו הרוכש הראשון נמנע מרישומה של הערה, הוא עשוי להפסיד לטובת הרוכש השני, שכן הוא התרשל ולא פעל להגן על זכויותיו.

באופן דומה, הערת האזהרה גוברת על עיקול שנרשם על זכויות המוכר בדירה, לאחר שהיא נרשמה. 

עיקול זמני:

עיקול זמני או קבוע הוא סעד שנועד לאפשר לנושה של בעל נכס לתפוס את הנכס בעיקול, לשם הוצאותו למכירה ופרעון של החוב כלפיו מהתמורה שתתקבל ממכירת הנכס. עיקול יכול לנבוע מהליך משפטי אזרחי, חובות כלפי רשויות או הליכי הוצאה לפועל המתנהלים נגד בעלי הנכס.

מטרת העיקול היא להבטיח שלנושה יהיה ממה להפרע בגין חובות החייב כלפיו.

סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969:

סעיף זה קובע: "נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה… הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה…"

המשמעות היא שאם נרשמה הערת אזהרה לטובת רוכש, ולאחר מכן הוטל עיקול על הנכס בשל חובות המוכר, זכויות הרוכש, כפי שהוגנו באמצעות הערת האזהרה, גוברות על העיקול המאוח והנושה לא יוכל לתפוס את הנכס ולהפרע ממנו

דוגמה להמחשת ההבדלים:

נניח שאדם בשם יוסי חתם על הסכם לרכישת דירה מאדם בשם דוד. מיד לאחר החתימה, יוסי דאג לרשום הערת אזהרה בטאבו לטובתו, כדי להגן על זכויותיו בנכס. כעבור חודש, נושה של דוד הטיל עיקול זמני על הדירה בשל חובות שדוד צבר. במקרה זה, זכויותיו של יוסי, שהוגנו באמצעות הערת האזהרה שנרשמה לפני הטלת העיקול, גוברות על זכויות הנושה. המשמעות היא שיוסי יוכל להשלים את רכישת הדירה, והעיקול לא יפגע בזכויותיו.

המלצות לרוכשי דירות:

  1. רישום מיידי של הערת אזהרה: מומלץ לרשום הערת אזהרה בהקדם האפשרי לאחר חתימת הסכם המכר כדי להגן על זכויותיכם בנכס. כשאנו מייצגים רוכש במסגרת הסכם מכר אנו נוהגים להגיש את ההערה לרישום, ככל שניתן, עוד ביום בו נחתם הסכם המכר.
  2. בדיקת מצב הנכס: לפני הרכישה, יש לבדוק אם קיימים עיקולים, שעבודים או הערות אחרות על הנכס, כדי להימנע מהפתעות בלתי נעימות בעתיד.
  3. ייעוץ משפטי: פנו לעורך דין המתמחה במקרקעין לקבלת ייעוץ וליווי בתהליך הרכישה.
  4. יצויין כי לאחרונה נתקלנו במקרה של רוכשים שהיו מיוצגים על ידי עורך דין במסגרת הסכם המכר, ועורך הדין לא הבחין שטרם החתימה על ההסכם נרשם עיקול על זכויות המוכר בדירה. בנסיבות אלה אותם לקוחות בחשיפה ניכרת לאבדן חלק ניכר מהשקעתם. בהתאם אנו ממליצים לבחור בעורך דין בעל ניסיון משמעותי בייצוג בהסכמי מכר ביחס למקרקעין.

סיכום:

הערת אזהרה היא כלי משפטי שעשוי להציל כסף רב והיא מגנה רוכש דירה הן מביצוען של עסקאות סותרות והן מפני עיקולים שיוטלו על זכויות המוכר. לכן, חשוב לרשום הערת אזהרה בהקדם האפשרי לאחר חתימת הסכם המכר ולוודא את מצב הנכס מבחינת עיקולים והערות אחרות. ייעוץ משפטי מקצועי יסייע בהבטחת זכויותיכם כרוכשי דירות.

השוכר הפסיק לשלם? מסרב לפנות את הדירה?
בכתבה המצורפת נטען כי בני הזוג מילשטיין (הוריה של טיילור מלכוב) הפרו את התחייבותם לשלם דמי שכירות, סירבו לפנות את הדירה ועשו בה שימוש למטרות הנוגדות את הסכם השכירות. אין בפוסט זה כדי לקבוע מסמרות והעובדות של המחלוקת שבין הצדדים שם אינם ידועים לנו, ופוסט זה אינו עוסק בהן.
נקלעתם לסיטואציה דומה? איך נכון להתמודד, ומה היה ניתן לעשות מלכתחילה, עוד בטרם החתימה על הסכם השכירות כדי למנוע או לכל הפחות לצמצם את הנזק? המפורט להלן נכון למושכר המשמש למגורים או לכל מטרה אחרת.
פוסט זה הינו פוסט ראשון מתוך 3 פוסטים. דלגו לפוסט השני העוסק בהתנהלות נכונה בעת השכרת דירה או נכס אחר – בניית ההסכם והבטוחות שיש לדרוש במסגרתו (קישור) או לפוסט השלישי העוסק בשלב הבדיקות המקדמיות ויתרונותיו (קישור).(יעלה בהמשך)
איך נכון לנהוג כאשר השוכר חדל משלם את דמי השכירות?
על מנת לענות על שאלה זו יש לעמוד על מהות היחסים שבין שוכר למשכיר. יחסי שכירות מבוססים לרב על הסכם שכירות והשכרת נכס ללא הסכם תקף מהווה סיכון בפני עצמו.
מקום בו השוכר מפר את התחייבותו לשלם את דמי השכירות, נמצא השוכר בהפרת הסכם, ובהתאם לחוק החוזים (תרופות) יש לבעל הנכס המשכיר את הזכות לנקוט בצעדים מסוימים ולרבות לגרום לביטול הסכם השכירות באמצעות מסירת הודעה לשוכר על ביטול ההסכם. צעד זה מאפשר לדרוש באופן חוקי את פינוי המושכר באופן מידי, ולהפוך אותו זמין שוב להשכרה, לשוכר שישלם את דמי השכירות עבור השכרתו. ואולם על מנת שבעל הנכס יהיה זכאי לבטל את ההסכם, על הפרת ההסכם מצד השוכר להיות הפרה העולה עד כדי הפרה יסודית של הוראה מהוראות ההסכם.
מעשית, מקום בו השוכר חדל משלום דמי השכירות או הפר התחייבות מהותית אחרת שפורטה בהסכם השכירות, יש לשגר לשוכר התראה ולדרשות את תיקון ההפרה בתוך פרק זמן סביר אשר לא יפחת מפרק הזמן שנקבע לכך בהסכם השכירות, ככל שנקבע. בחלוף המועד שפורט במכתב ההתראה ובלבד שהשוכר לא תיקן את ההפרה, ניתן לשגר לשוכר מכתב נוסף המודיע לו על ביטול הסכם השכירות בשל הפרתו, לרבות דרישה לפינוי המושכר באופן מיידי.
במועד זה המשכיר רשאי לבחור מבין 2 סוגי הליכים שונים שהינם הגשת תביעה הכוללת סעד לפיצוי בגין נזקי ההפרה כגון דמי השכירות שלא שולמו, נזקים שנגרמו לדירה ועוד, או לתבוע אך ורק את פינוי המושכר בהליך תביעה לפינוי מושכר.
בד"כ נמליץ ללקוחותינו (שלא הזמינו מאיתנו שירותים משפטיים בקשר עם עריכת הסכם השכירות וההתקשרות בו) שנקלעו לסיטואציה דומה (על כך בפוסטים הבאים – איך לנהוג בעת התקשרות בהסכם שכירות כדי לצמצם את הסיכון להפרתו ולנזקי ממון כתוצאה מכך) להפריד בין התביעה בגין החוב הכספי לבין התביעה לפינוי מושכר מאחר ש:
1.הליך לפינוי מושכר הינו מהיר יותר באופן ניכר, ומניסיוננו, ניתן להגיע לדיון בתביעה לפינוי המושכר ולקבל פסק דין לפינוי בפרק זמן קצר יחסית של כ-3 חודשים ממועד שיגור מכתב ההתראה. כאשר החלופה במסגרתה ינוהל הליך בסדר דין רגיל המשלב סעד כספי, עשויה להתארך משך שנים בודדות. על אף האמור זה שיש לנו ניסיון חיובי עם זמני פינוי קצרים לא מחייב ובמקרים מסויימים, במיוחד מקום בו השוכר מסרב להפנות, עשויים לחלוף עד 8 חודשים ממועד הפרת ההסכם ועד למועד פינויו בפועל.
2.בד"כ לאחר פינוי המושכר בפועל, על פי פסק דין בהליך מהיר לפינוי מושכר מתגלים הנזקים שהשוכר הותיר אחריו, לעיתים גם נותרים חובות לרשויות השונות אשר השוכר נמנע מלשלם. בהתאם תמונת הנזקים השלמה והיכולת לאמוד אותה מתגבשים לרב לאחר פינוי המושכר בפועל, ובמקרה בו בוחרים במסלול התביעה הכולל גם את הנזקים הכספיים של המשכיר, יהיה כנראה בשלב זה על בא כוחו של המשכיר לתקן את כתב התביעה לצורך הוספת הנזקים שנתגלו לאחר פינוי המושכר בפועל, ככל שפונה המושכר במהלך ניהול ההליך.
3.בד"כ, שוכר נורמטיבי (שאין לו כוונה מראש להפר את התחייבויותיו) שחדל לשלם את דמי השכירות, ככל הנראה הסתבך כלכלית באופן בו אין לו אמצעים כספיים כלל. יהיו חובותיו אשר יהיו, תשלום דמי השכירות לעולם יהיה בראש סדר עדיפיותיו על מנת להמנע מלהיות מפונה מהמושכר. בהתאם, בנסיבות כאלה לא תמיד יהיה נכון לנהל תביעה כספית נגד שוכר שסיכויי הגביה ממנו אינם קיימים, בשל סיכויי הגביה הנמוכים והעלויות הכרוכות בניהול התביעה הכספית העולות באופן ניכר על העלויות של ניהול הליך מהיר יחסית לפינוי מושכר.
מרבית השוכרים שניתן צו לפינויים ממושכר יפנו את המושכר בהתאם להוראות פסק הדין.
ככל ששוכר אינו מפנה את המושכר על אף מתן פסק דין לפינוי, ניתן להסתייע בלשכת ההוצאה לפועל ובקבלני פינוי מטעמה.
על אף האמור, יש לציין כי התנהלות נכונה בשלב הסמוך לחתימת הסכם השכירות כמפורט בפוסטים הבאים (קישור) וביצוע הבדיקות המקדימות המתאימות לכך (קישור), עשויה להפחית באופן משמעותי את הסיכון להפרת הסכם השכירות ואת החשיפה לנזקים כספיים בשל כך, הן בשל אבדן דמי שכירות ונזקים למושכר והן בשל העלויות הכרוכות בניהול תביעה לפינוי מושכר
התנהלות נכונה בעת השכרת דירה או נכס אחר – בניית ההסכם והבטוחות שיש לדרוש במסגרתו בפוסט הקודם (קישור) התייחסנו לכתבה המצורפת אשר נטען במסגרתה שבני הזוג מילשטיין (הוריה של טיילור מלכוב) הפרו את התחייבותם לשלם דמי שכירות, סירבו לפנות את הדירה ועשו בה שימוש למטרות הנוגדות את הסכם השכירות. אין בפוסט זה כדי לקבוע מסמרות והעובדות של המחלוקת שבין הצדדים שם אינן ידועות לנו ופוסט זה אינו עוסק בהן. התייחסנו בפוסט הקודם לשאלה איך נכון להתמודד עם שוכר שמפר את הוראות הסכם השכירות לאחר שנחתם והופר. בפוסט זה נעסוק בשאלה מה היה ניתן לעשות מלכתחילה, עוד בטרם החתימה על הסכם השכירות כדי למנוע או לכל הפחות לצמצם את הנזק שנגרם לבעלי הנכס שם? המפורט להלן נכון למושכר המשמש למגורים או לכל מטרה אחרת ומבוסס על ניסיוננו בייצוג בעלי נכסים שנפגעו כתוצאה מהפרת הסכם שכירות על ידי שוכר של נכס בבעלותם. המפתח לצמצום נזקי המשכיר טמון לרב בבניה נכונה של הסכם השכירות והבטוחות שנמסרות לבעל הנכס במסגרת חתימתו, וכן בביצוע בדיקות מקדימות מתאימות. מניסיוננו, הבדיקות המקדמיות וגביית הבטוחות הן כשלעצמן פקטור משמעותי בצמצום ההסתברות לכך שהשוכר שישכור את הדירה מאת לקוחותינו יפר את הסכם השכירות. הוראות מצויות בהסכמי שכירות ניתן ורצוי לכלול בהסכם השכירות הוראות שונות שיסדירו את השימוש במושכר על ידי השוכר, ולרב נגדיר כי מטרת ההסכם הינה למגורי השוכר בלבד לצד התחייבות להימנעות מהפעלת עסק באמצעות המושכר. הוראה נפוצה אחרת תעסוק באיסור על הכנסת בעלי חיים למושכר או כל הוראה אחרת בעניין אשר מהותי לבעל הנכס המשכיר. הוספת הוראה כאמור להסכם השכירות תאפשר בעת הפרתה לבטל את הסכם השכירות ולפעול לפינוי המושכר כפי שפורט בפוסט הקודם. כמו כן, רצוי להסדיר במסגרת הסכם השכירות הוראות ביחס לייעוד המושכר ומטרת השכירות, תחולת המושכר והוראות הפעלה ביחס לרכיביו, הצהרות הצדדים, הגדרת המושכר, תקופת השכירות, דמי השכירות והמועד לשלמם, קיומה של אופציה ככל שניתנת ואופן מימושה, חלוקת האחריות ביחס לבמיסים החלים על המושכר, חובת עריכת ביטוח לנזקי צד ג' ותחולה, חלוקת אחריות בין השוכר למשכיר לנזק של צד שלישי, הוראות ביחס לתחזוקת המושכר וביצוע תיקונים בו, הוראות ביחס לבטוחות שימסור השוכר למשכיר, ביצוע שינויים במושכר, הוראות ביחס להפרת הסכם השכירות, הוראות ביחס לאופן פינוי המושכר במועד הפינוי, וכן גילוי מידע רלוונטי אחרים כגון עבודות התחדשות עירונית צפויות ומשמעותיהן, וכד'. יצויין, כי ביחס לשוכר המפר את ההוראות ביחס לייעוד המושכר או שמבצע עבודות בניה במושכר ללא היתר מתאים, כי הוא עשוי לחשוף את בעל הנכס להליך פלילי בשל הפרת הוראות חוק התכנון והבניה. שימוש בדירת מגורים למטרת עסק עשוי לשלול מאת בעלי המושכר את האפשרות למכור אותו בפטור ממס שבח. מהן הבטוחות שנכון לגבות מאת שוכר? מהן הבטוחות המקובלות להסכם שכירות? מה היקף הבטוחה שנכון לגבות מהשוכר ועל איזה אינטרס של המשכיר היא נועדה להגן? מרבית בעלי הנכסים לא שוכרים שירותי עו"ד לצורך חתימה על הסכם שכירות, ומבצעים שגיאות בשלב זה אשר עשויות לגרום להם להפסד כספי חלקי עד מלא של דמי השכירות ואשר לעיתים עשויות לגרום לנזק חיצוני נוסף. מטרת הבטוחה היא למנוע הפסד כספי למשכיר מקום בו השוכר יפר את הסכם השכירות. סוגי הנזקים הנפוצים ביותר הינם חסרון כיס כתוצאה מהפרת ההתחייבות לשלם את דמי השכירות מחד, ומאידך, עלות תיקון נזקים שגרם השוכר למושכר, ככל שגרם. כזכור, כפי שפירטנו בפוסט הקודם, ניתן לפנות מושכר מקום בו השוכר הפר את הסכם השכירות בהליך ייעודי קצר יחסית. ואולם הליך זה אינו נותן מזור לנזקיו הכספיים של המשכיר כתוצאה מההפרה. בהתאם נשאף, שסכום הבטוחה שנגבה מהשוכר יכסה את הנזק הפוטנציאלי שעשוי להגרם למשכיר כתוצאה מהפרת הסכם השכירות. ככלל אנו ממליצים ללקוחותינו לגבות בטוחה בשווי של 8 חודשי שכירות בתוספת סך מסויים לתיקון נזקים שיגרמו לדירה ככל שיגרמו, אשר משתנה ממקרה למקרה. כך למשל לדירה שדמי השכירות עבורה הינם 7,000 ש"ח לחודש, ואשר משופצת ברמה גבוהה או מרוהטת ברמה גבוהה נמליץ לדורש בטוחה בשווי של כ-85,000 ש"ח, כאשר 56,000 ש"ח מסך זה הינם לכאורה להבטחת תשלום דמי השכירות, והיתרה הינה לכאורה להבטחת תשלום העלות הכרוכה בהשבת הדירה לקדמותה ככל שהשוכר יגרום לנזק. יצויין כי האיסור לגבות משוכר בטוחה הכרוכה בהוצאה כספית לשוכר אשר שווי עולה על שווי 3 חודשי שכירות שמקורו בחוק השכירות והשאילה, מתייחס אך ורק לבטוחה שעלותה בכסף חי כגון, הפקדת פקדון של סכום כסף מזומן בידי המשכיר או מי מטעמו (גביה מראש של חודש שכירות אחרון למשל), מסירת ערבות בנקאית וכיוצ"ב. איסור זה אינו חל על בטוחות שלא גורמות לשוכר להוציא כסף חי מכיסו על מנת שישמש כבטוחה. סוגי הבטוחות הנפוצים: שיק פקדון של השוכר – חלק ניכר מבעלי הנכסים גובים מהשוכר שיק משוך מחשבון הבנק של השוכר עצמו, חתום על ידיו, עם או בלי סכום. בטוחה זו אינה בטוחה טובה! כפי שפירטנו בפוסט הקודם שוכר לעולם יעדיף לשלם את דמי השכירות על כל הוצאה אחרת. כלומר, שוכר שנמנע מתשלום דמי השכירות ככל הנראה הגיע לפי פחת ואין לו ממילא כסף בחשבון הבנק שלו עצמו. שיק של השוכר אמנם מאפשר פתיחת הליך הוצאה לפועל נגדו, ואולם ככל שאין לו כושר פרעון, תוכלו לגבות במקרה הטוב מאות שקלים בודדים בחודש כנגד החוב. הפוטנציאל להיווצרות נזק כספי שאינו בר פרעון למשכיר בחלופה זו הינו ניכר ומשמעותי והיא אינה בטוחה טובה למשכיר! ערבות בנקאית אוטונומית – מכשיר זה מהווה בטוחה חזקה מאוד וכמעט כל אדם שיש לו חשבון בנק יכול לספק ערבות מעין זו. ללא תלות בכל צד שלישי שיסכים לערוב לחיוביו. כאשר אדם פונה לבנק בבקשה להעמדת ערבות בנקאית אוטונומית, הבנק יסגור בפקדון בחשבון הבנק שלו, למשך תקופת הערבות הבנקאית ועד להשבתה לבנק, סכום כסף, בהתאם לסכום הערבות הבנקאית האוטונומית. אדם שאין בחשבון הבנק שלו את סכום הערבות יוכל לבקש מהבנק להעמיד לו הלוואה אשר תופקד בחשבון הפקדון, ויהיה עליו לשאת בריבית החודשים עבור ההלוואה. ואולם, כמפורט לעיל המחוקק הגביל בחוק השכירות את סכום הערבות שמשכיר רשאי לגבות משוכר כבטוחה לסכום שלא יעלה על סך המהווה דמי שכירות עבור 3 חודשים. במקרים מסויימים, סכום זה עשוי להספיק לכיסוי אבדן דמי השכירות או חלק ניכר מהם, ואולם סכום זה לא יספיק במרבית המקרים, ואנחנו לא ממליצים ללקוחותינו להשען על בטוחה מסוג זה בלבד. יצויין שדרישה ערבות מסוג זה עשוי להיות גורם מצנן מצד שוכרים פוטנציאליים בשל העלות הכרוכה בכך לשוכר. שטר חוב חתום על ידי שני ערבים – חלופה זו הינה המועדפת לפי דעתנו, ולרב נמליץ ללקוחותינו המשכירים דירות לגבות ערובה מסוג זו. החוק אינו מגביל ערובה זו בסכום מאחר שהשוכר לא נדרש להעמיד כסף חי, ומדובר בערובה שניתן לממש ישירות בהוצאה לפועל בהליך ביצוע שטר (בדומה לשיקים), ובמרבית המקרים לא נדרש לנהל הליך בבית משפט לצורך גבייתה. בהתאם מקום בו נפעל לפינוי השוכר בהליך מהיר לפינוי מושכר (כפי שעסקנו בפוסט הקודם – קישור), ונגבה בטוחה זו, היקף ההוצאות המשפטיות שהמשכיר יאלץ לשאת בהן מקום בו השוכר יפר את ההסכם יהיה מינימלי בד"כ ביחס לחלופות. בהתאם למפורט לעיל, אין כל מניעה חוקית או אחרת לגבות מהשוכר שטר חוב בסך של 85,000 ש"ח, חתום על ידי שני ערבים. הדרישה ל-2 ערבים לכל הפחות נובעת מהגנות הניתנות בחוק הערבות למי שהינו ערב יחיד. בהתאם כמפורט לעיל, אנו ממליצים ללקוחותינו לגבות לכל הפחות שטר חוב חתום על ידי שני ערבים ביחס לסכום מספק לכיסוי נזקי המשכיר ובנסיבות מסוימות ניתן לעבות את מגוון הבטוחות באמצעות שילוב בטוחות כגון שטר חוב חתום על ידי שני ערבים בצירוף ערבות בנקאית אוטונומית בשווי דמי שכירות בשווי של 2 חודשי שיכורת בהתאם להוראות הסכם השכירות ותשלום חודש אחרון מראש. בנוסף, נכון ומקובל, ואנו ממליצים ללקוחותינו המשכירים נכסים לגבות מהשוכר שיקים חתומים ללא תאריך וללא סכום להבטחת תשלומים לצדדים שלישיים כגון חברת החשמל, תאגיד המים, עיריה לעניין תשלום ארנונה, ספק הגז וועד הבית. בפוסט הבא – על האופן בו ביצוע הבדיקות המקדמיות מקטין את הסיכון לנזק כתוצאה משוכר שנמנע מתשלום דמי השכירות. (קישור).
אשית נבחן את זהות השוכרים והערבים, ואת כושר הפרעון שלהם. נעשה זאת באמצעות דרישה להצגת תעודות זהות, תדפיסי בנק ל-3 חודשים האחרונות ותדפיסי בנק לתקופה זו. נתונים אלה נמסרים לנו, כעורכי דין, באופן בלעדי והם אינם מועברים לעיון בעלי הנכס על מנת שלא לפגוע בפרטיות השוכרים והערבים יתר על הנדרש.
בשלב זה נמליץ לרב שלא להתקשר עם שוכר אשר מסרב למסור מסמכים אלה, או מסרב לספק ערבים.
בעצם דרישה זו נוכל להיווכח מי השוכר שעומד מולנו, כאשר שוכרים פוטנציאליים שהינם אנשים סבירים אשר לא נוטים לצבור חובות ואינם סבורים שהם עשויים להקלע לקושי לעמוד בתשלום השוטף של דמי השכירות בד"כ לא יתנגדו לביצוע בדיקה זו.
שוכר פוטנציאלי המספק ערבים, בד"כ מציע כערבים את בני משפחתו או שותפיו העסקיים, אנשים אלו אשר יערבו לו יתמרצו את השוכר לבצע את התחייבויותיו שעל פי הסכם השכירות באופן מלא. שכן בד"כ, אנשים יעשו ככל שניתן כדי לא לסבך את האנשים הקרובים אליהם.
ביחס לשוכר פוטנציאלי המתקשה לספק ערבים יהווה הדבר בד"כ נורה אדומה. ואולם יש לבחון כל מקרה לגופו.
קיומו של ערב חזק אשר מוכן לערוב להתחייבויות השוכר יגביר בד"כ את מידת הודאות של המשכיר ביחס לכך שהשוכר יעמוד בהתחייבויותיו.
עם קבלת מסמכי השוכר כמפורט לעיל נבצע מספר בדיקות לרבות בדיקה האם מתנהלים נגד השוכר או הערבים הליכי חדלות פרעון, האם יש להם היסטוריה של הליכים משפטיים אחרים שנובעים מאי כיבוד התחייבויות כספיות וכד. כמו כן נעיין בתלושי השכר של השוכר והערבים ובתדפיסי הבנק שלהם על מנת לראות שהתנהלותם הפיננסית מאוזנת וכי יש לשוכר די הכנסות כדי לעמוד בתשלום דמי השכירות השוטפים וכי יש להם ערבים די הכנסה פנויה כדי לעמוד בערבותם.
דרישת מסמכים זו וקיום הבדיקות כמפורט לעיל יהוו הלכה למעשה סינון לשוכרים עם פוטנציאל סיכון גבוה באופן בו הם ימנעו מתשלום דמי השכירות.
ביצוע התהליך כמפורט בסדרת פוסטים זו יאפשר גם במקרה של הפרת הסכם השכירות מצד השוכר (כי גם לאנשים שאין להם כוונה להפר את ההסכם קורים לעיתים דברים בלתי צפויים) לפנות את השוכר באופן מהיר ויעיל יחסית, כמפורט בפוסט הקודם, על מנת להשכיר את המושכר לצד שלישי ולחדש מהר ככל שניתן את תזרים המזומנים הנובע מהשכרתו, וגביית מלוא או חלק ניכר מהחוב שיותיר אחריו השוכר.
ביצוע התהליך כמפורט בסדרת פוסטים זו תאפשר למשכיר להגן על זכויותיו באופן מיטבי, בזמן הקצר ביותר שניתן לעשות כן, ובמינימום עלויות משפטיות

מהווה בדרך כלל את אחת העסקאות המשמעותיות ביותר שאדם מבצע בחייו, הן מבחינת המשמעויות האפשרית של אי לקיחת פרט כלשהו בחשבון והן מבחינת מימון פיננסי – מחיר הדירה.

עסקת מקרקעין עשויה להתפרס על פני מספר רב של חודשים ולכן חייבת להיות מתוכננת היטב.

פוסט זה  הינו הראשון בסדרה של שלושה ונועד בכדי לעזור לרוכש הדירה לסדר את מחשבותיו ולהתכונן כראוי לביצוע עסקת הרכישה.

על פניו, ניתן לרכוש דירה מבלי להיות מיוצג על ידי עורך דין מקרקעין, יחד עם זאת אין הדבר מומלץ ולעיתים החיסכון בשכר טרחת עו"ד עשוי להוביל לנזק גדול מאד עד לאבדן שווי הדירה כולה.

נקודת התחלה – בחירת הנכס והאיזור

בטרם נרכוש דירה מומלץ כי נערוך מספר סיורי שטח באזור בשעות שונות של היום. לעיתים אזורים אשר במהלך הערב נראים שקטים ופסטורליים הופכים במהלך היום לרועשים ולבלתי נעימים למגורים. בנוסף חשוב שנדקדק בבחינת מצבו הפיזי של הנכס ובחינת קירבתו לגורמי רעש ונזק כאלה ואחרים, וקירבתו למקומות ציבוריים כגון גן ילדים, פארק ואזור משחקים אשר עלולים לעיתים להשפיע על שוויו של הנכס.

על מנת לבדוק את סביבת הנכס ואף נתונים נוספים כגון מחיר מייצג לדירה ולמ"ר, פרטים על נכסים דומים שנמכרו באיזור, רשימת בתי ספר, גני ילדים, אנטנות סלולריות קרובות ופילוחי אוכלוסיה שונים, מומלץ להשתמש באתר "מדלן".

בשלב זה סביר שתתלבטו בין מספר נכסים אפשריים והנתונים שלעיל עשויים להכריע בשאלה עם איזה נכס מתקדמים?

לאחר קבלת ההחלטה או צמצום למספר מצומצם של אפשרויות יש להתחיל במו"מ עם המוכר לגבי המחיר ומועד הפינוי. כאשר המו"מ מבשיל לכדי הסכמה מומלץ ליצור קשר עם עורך הדין שייצג אתכם בעסקה ולעדכן אותו בפרטים. כאמור לעיל ניתן לרכוש דירה מבלי להיות מיוצג על ידי עורך דין מקרקעין, יחד עם זאת אין הדבר מומלץ. ככלל לא מומלץ לחתום על זכרון דברים!

מומלץ כבר בשלב זה, למי שנדרש לכך, לפנות לבנק לצורך הגשת בקשה עקרונית למשכנתא. בהמשך מומלץ לפנות אף ליועץ משכנתאות שאינו קשור לבנק, שירות שאמנם כרוך בתשלום, אך ברב המקרים חוסך לאורך השנים עשרות אלפי ש"ח.

רכישת דירה מהווה בדרך כלל את אחת העסקאות המשמעותיות ביותר שאדם מבצע בחייו, הן מבחינת המשמעויות האפשרית של אי לקיחת פרט כלשהו בחשבון והן מבחינת מימון פיננסי – מחיר הדירה.

 

עסקת מקרקעין עשויה להתפרס על פני מספר רב של חודשים ולכן חייבת להיות מתוכננת היטב.

פוסט זה  הינו השני בסדרה של שלושה ונועד בכדי לעזור לרוכש הדירה לסדר את מחשבותיו ולהתכונן כראוי לביצוע עסקת הרכישה.

לחזרה לשלב א.

על פניו, ניתן לרכוש דירה מבלי להיות מיוצג על ידי עורך דין המתמחה במקרקעין, יחד עם זאת אין הדבר מומלץ ולעיתים החיסכון בשכר טרחת עו"ד עשוי להוביל לנזק גדול מאד עד לאבדן שווי הדירה כולה.

לאחר שבחרנו את הנכס אותו אנו מעוניינים לקנות ולאחר שהגענו להסכמות בע"פ עם המוכר מגיע השלב בו יש להכנס לקרביים של העסקה.

ראשית, מומלץ להזמין את תיק הבניין ממחלקת ההנדסה בעירייה או ברשות המקומית ולבדוק העדרן של חריגות בנייה (בניה הסוטה משאושר בהיתר) וצוי הריסה.

 מומלץ לצלם את התשריט (התכנון האדריכלי של הבניין) ואת ההיתר (המסמך לפיו ניתן רשיון לבנות את הבניין) ולתעדם בין שאר המסמכים. מומלץ לא לדלג על שלב זה. קיומן של חריגות בניה עשוי במקרים מסויימים להיות בעייתי. בנוסף בעת שמבקשים את המשכנתא, הבנק ממנה שמאי להעריך את שווי הנכס, בשלב זה סביר שהשמאי יבקש כי תציגו בפניו את ההיתר והתשריט.

לרוכשי דירה בבית משותף, מומלץ גם לעיין בתיק הבית המשותף במרשם הבתים המשותפים וככל שנרשם "תקנון מוסכם" לבית המשותף, יש לוודא שלא קיימות בו הוראות "בעייתיות".

מהתשריט בתיק הבית המשותף ניתן ללמוד את מיקומם וגודלם של שטחים ה"צמודים" לדירה (כגון גינה, גג, חניה, מחסן וכיוצ"ב). שטח צמוד נמצא בבעלותו הבלעדית של בעל הדירה.

כמו כן מומלץ לבדוק את אופן השימוש ברכוש המשותף וקיומן של זכויות בנייה.

ביצוע הבדיקות שלעיל יכין אותנו בצורה מיטבית לניהול מו"מ מול המוכר, כאשר נכיר את המחירים המייצגים באיזור, ואת היתרונות והחסרונות של הנכס.

בדיקת רישום ובעלות בנכס – מומלץ להפיק נסח טאבו. חשוב לשם לב האם המוכר הוא בעליו של הנכס או שרשום מישהו אחר, כל אי התאמה בנסח צריכה להדליק לנו נורה אדומה. יש לשם לב להצמדות המופיעות בנסח ככל שמופיעות, להתאמתן לאמור בתיק הבית המשותף ולמשכנתא של המוכר הרובצת על הנכס.

תפקידן של הערות אזהרה הינו להתריע בפני רוכש פוטנציאלי כי עליו לשם לב לסוגייה מסויימת, הערת אזהרה על המנעות מעשיית עסקה תעיד כי הנכס כבר נמכר קודם לכן לאדם אחר, הערה בנוגע לבניה לא חוקית תעיד על קיומו של צו הריסה לנכס או לחלקו. הערה על הפקעה תופיע כאשר תכנית בניין עיר מפקיעה חלק מהשטח ומומלץ לבדוק תכניות בניין עיר באופן כללי ולוודא כי לא קיים מידע העשוי לפגוע בערך הנכס כגון הפקעה או בנייה סמוכה.

בחלק הבא – חוזה המכר

הערה: פוסט זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

למידע נוסף ולהתייעצות עם עורך דין מקרקעין, צור עימנו קשר.

.

חתימת ההסכם ועמידה בהוראותיו עד למועד מסירת החזקה, ומיסוי העסקה

 

זיכרון דברים

זיכרון דברים נחשב לחוזה לכל דבר או עניין ועליו לכלול את כלל פרטי הזהות של המוכר והקונה וכן את התנאים לקיום העסקה (סכום הרכישה, מועד מסירה, מועדי תשלום וכלל פרטי הנכס ותכולתו). במקרים מסויימים עשוי זכרון הדברים לשמש כאסמכתא להטלת צו עשה שיפוטי לאכיפת עסקה או קבלת פיצוי בשל הפרתה.  מבחינת רשויות המס בישראל מועד חתימת זיכרון הדברים מהווה המועד בו נכרתה העסקה ולפיו נקבע מועד הדיווח על העסקה וכן מועד תשלום המיסים.

מומלץ לעולם לא לחתום על זכרון דברים ולהשאיר לעורך הדין את עריכת הסכמי ההתקשרות.

חוזה המכר

 

מומלץ שחוזה המכר יסדיר לכל הפחות את הנושאים הבאים:

התמורה ולוח תשלומים 

הצדדים יקבעו לוח תשלומים המתאים לרצונותיהם וצרכיהם, רצוי כי התשלום הראשון ישולם בעת החתימה על החוזה ויהיה בשיעור של 10% לפחות מסך התמורה, אחרת הרוכש יתקשה לקבל משכנתא מכיוון והבנקים בד"כ מוכנים לתת אשראי רק לאחר שהקונה שילם את אותם 10%. מומלץ כי התשלום הראשון יוחזק בנאמנות אצל עורך דין על למועד בו הקונה ירשום הערת אזהרה לטובתו (תפקידה של הערת האזהרה למנוע הונאות ו"להבטיח" את הנכס לרוכש, כלומר, כי המוכר לא יוכל למכור אותו בשנית לרוכש אחר), לשם רישום הערת אזהרה הצדדים צריכים לחתום על בקשה לרישום הערת אזהרה במעמד החתימה על החוזה.

חשבון נאמנות

מומלץ לקבוע הוראה בהסכם שמתוך סכום התמורה ישאר בנאמנות בידי עורך הדין סכום שמטרתו להבטיח כי המוכר ימציא לקונה את כל המסמכים שיזדקק להם לשם העברת רישום הבעלות בנכס על שמו וככל שהמוכר יחדל מלהמציאם לשלם במקומו את הסכומים הנדרשים לקבלת האישורים מכספי הנאמנות הנ"ל.

האישורים הנדרשים הינם בין היתר, אישור רשות המיסוי להעברת הנכס בטאבו, אישור ערייה/ הרשות המקומית בדבר העדר חובות לרבות בגין היטלי השבחה פיתוח וכיוצ"ב, אישור בגין העדר חובות לועד הבית, ייפוי כח בלתי חוזר המסמיך את ב"כ הקונה לפעול בשם המוכר למען העברת רישום הבעלות בנכס על שמו, בקשה לרישום במקרקעין ושטרי מכר.

על הצדדים לחתום על שלושת האחרונים במעמד החתימה על ההסכם.

הערכת היקף החשיפה למס שבח ולהיטל השבחה דורשת מומחיות מיוחדת של עורך דין הבקיא בדיני מיסוי מקרקעין.

תיאור הנכס ותחולתו

יש לכלול ולציין בהסכם המכר את החלקים ברכוש המשותף הצמודים לדירה, הערות החלות על הנכס, וכמו כן יש לציין מהם הפריטים אשר "נשארים בנכס" לאחר מסירתו כגון תנור מטבח, כיריים, מזגן, דוד שמש, ארונות קיר וכיוצ"ב.

פגמים בנכס

חוזי מכר סטנדרטיים כוללים הצהרה מצד המוכר כי הנכס נקי מפגמים ופוטרים את המוכר מאחריות לכל פגם בנכס, חשוב לשם לב שההסכם לא פוטר את המוכר מאחריות לגבי פגם סמוי שהמוכר ידע על קיומו והסתיר אותו מהקונה.

מועד מסירת החזקה

מועד מסירת החזקה יצויין במפורש בהסכם המכר, כמו כן יש לקבוע פיצוי מוסכם לכל יום  איחור במסירה. יחד עם זאת מומלץ לאפשר מעט גמישות כגון "איחור במסירת הדירה של עד שבוע לא יהווה הפרה של חוזה המכר ולא יזכה את הקונה בפיצוי".

הוראות לגבי תשלום מיסים

ברירות מחדל: מס רכישה (הקונה) מס שבח (המוכר), היטל השבחה (תכנית שקיבלה תוקף עד חתימת החוזה – באחריות המוכר, ולאחר מכן באחריות הקונה) היטלים אחרים וחשבונות לספקים כגון חשמל, מים, ארנונה גז וכד (עד למסירת החזקה באחריות המוכר ולאחר מכן באחריות הקונה). לקריאה נוספת בעניין מס רכישה: מס רכישה 2014; לקריאה נוספת בעניין מס שבח: מס שבח 2014.

כמו כן מומלץ לקבוע בהסכם המכר מהם הסעיפים שהפרתם תוביל ל"הפרה יסודית" של ההסכם ופיצוי מוסכם בשיעור של 10% משווי הנכס להפרת ההסכם על ידי מי מהצדדים.

מומלץ להפיק ביום חתימת הסכם המכר נסח טאבו עדכני שיעיד כי מצבו הרישומי של הנכס לא השתנה.

מומלץ לחתום על החוזה בנוכחות עו"ד שיאמת את השטרות הנדרשים לשם העברת רישום הבעלות בנכס בטאבו.

במעמד החתימה יש למלא טופס דיווח לרשות המיסים, חשוב לשם לב להתאמת הטופס לסוג הדיווח.

לאחר מועד החתימה

יש לשם לב למועדים הקבועים בחוזה לביצוע התשלומים. על רוכש הנדרש למשכנתא לצורך תשלום כל שהוא נדרש לפנות לבנק המשכנתאות שבחר מוקדם ככל הניתן ולא יאוחר מחודש ימים טרם מועד ביצוע התשלום. הבנק יחתים את הקונה על טפסים רבים ויבקש ממנו להחתים את המוכר על התחייבויות שונות. בשלב זה יש להעביר את המסמכים האלו לבא כח המייצג בכדי שזה יעבירו לצד המוכר להערותיו ולטיפולו.

מסירת הנכס

מומלץ לערוך פרוטוקול מסירת חזקה ולציין בו את כלל הליקויים הקיימים בדירה או בתשתיותיה במועד המסירה ולחתום עליו. במועד זה ישולם התשלום האחרון כנגד קבלת החזקה וימסרו כלל האישורים המצויינים לעיל. כמו כן,  מומלץ במועד זה להעביר את חשבונות חשמל, גז, ארנונה, מים על שם הקונה ולוודא כי המוכר לא השאיר חובות לספקים אלו.

כאמור במועד המסירה ימסרו לידי הקונה המסמכים אשר באמצעותם יוכל להעביר רישום הבעלות בנכס על שמו. בשלב זה יש לאסוף את המסמכים ובאמצעות עורך הדין להגישם בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) הרלוונטית ולעקוב אחר השלמת רישום הבעלות על שם הקונה. במקביל לנוטלי המשכנתאות, יש לאסוף מסמכים הבנק אשר ישלימו את רישום המשכנתא על הדירה במקביל לרישום הבעלות על שם הקונה.

מיסוי העסקה

חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין מקרקעין בכל הנוגע למיסוי מקרקעין, טעות במצב הדברים הנוגע למיסוי העסקה עשוי להוביל לתוצאה שונה מאוד ממה שהצדדים ניסו להשיג בביצוע העסקה העשויה במקרים מסויימים להסתכם בנזק כלכלי עצום היכול להגיע אף למאות אלפי שקלים, פגיעה באפשרות לשימוש עתידי בפטור ממס או תשלום סכומים גבוהים מהמצופה הן רק חלק מהתוצאות האפשריות של טעות בהערכת מיסוי העסקה.

אמנם מס שבח אינו קשור ישירות לרוכש, אך טעות בחישובו ואי הקפדה על הפקדת סכום מתאים בחשבון הנאמנות עשויים להוביל לכך כי למוכר לא יהיה הכסף לשלמו והעברת רישום הבעלות בנכס תתעכב זמן ממושך עד שהמוכר ישלם את המס ויעביר את אישור רשות המיסים להעברת הבעלות בנכס לקונה. על הקונה מוטל תשלום מס רכישה.

יש לזכור גם את המיסוי העירוני, ובעיקר את היטל ההשבחה שבמבנים ישנים מאוד עשוי להגיע לסכומים ניכרים.

ניתן לעיין תחת "מאמרים" ולקרוא עוד על דיני מקרקין ומיסוי מקרקעין.

לפרטים נוספים ולשאלות ניתן ליצור קשר.

הערה: פוסט זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.